על המדף ערימת דפים
עם שירים גמורים
נשכחים
את השיר שכתבתי לך
לא רציתי לגמור
חסרה בו רק מילה
שיישאר כך
עם סימן שאלה
?
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ווואו עולם ומלואו, במוא מובן המילה. מתי ואיפה מתקיימת התערוכה ? [ליצירה]
- [ליצירה] 7400 מליונרים חיים בישראל (הישנה והיפיפיה והנשכחת....) [ליצירה]
- [ליצירה] ח ב ל , התחושה של שלוח רסן היא שלך, ורק אתה תוכל לרסן אותה. יום שבו לא למדת משהו חדש הוא יום מבוזבז. אבל כל יום אפשר ללמוד דבר חדש, וכל לימוד של דבר חדש הוא חגיגה. יש ימים של סבל, אבל ביום כזה אפשר ללמוד איך מתגברים על הסבל, ולחגוג. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה. פסימיות וכובד משא בהווה עם אמונה בעתיד אופטימי. חכמת החיים היא: ברגע שתפסת את קצה החוט של האופטימיות, אל תעזבנו, כי גם בעתיד הרחוק נכונו לנו קשיים (מסוג אחר) אבל כל זמן שקצה החוט האופטימי בידך, תוכל לעמוד בקשיים אלה ולפעמים דוקא הקשיים נותנים משמעות לחיינו - בזכות האופטימיות מסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] השיר כתוב יפה. המקצב הוא מושלם. התוכן קצת מייאש, אפילו מדכא. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה ומרשים זו יצירה למופת שאין רבות כאלה באתר. זו פואמה על העולם החצוי שבו אנו מנסים לשרוד שלמים כדי להישאר שפויים במציאות מטורפת.. מאידך גיסא להישאר שפויים מחייב להביט על מה שיש ואפשר להיות בו מאוזן, להבין שלהיות מאוזנים זה להיות קיימים ושזכינו בחיינו אף על פי שההסתברות שלנו להיוולד היתה נמוכה מלכתחילה. אני אמנם אינני כותב פואמות ברמה כזאת, אבל בשביל שתבין את הגישה שלי, אנא קרא את שני ה-"שירים" הקצרים האחרונים שכתבתי: "בר-מזל" ו-"נשמה". ושוב ההשקפה שלי (אולי הנאיבית במקצת) אינה מורידה כהוא זה מערך הדברים שאתה חווה וכותב עליהם ברמה איכותית כל כך. תבורך ותמשיך לכתוב ואני אמשיך להגיב. מסר חד וברור [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד ! ! [ליצירה]
- [ליצירה] לבן, קשה לי להסביר, אבל אני מרגיש קצת מוזר ב-"מונולוג" הזה שביניכם. אתה נשמע לי די לחוץ והיא די מאיימת בשתיקתה הרועמת. ואולי היא בכלל לא שותקת ואתה לא מספר לנו על כך? אני חושב שקצת עציצים בחדר ישפרו את המצב. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, את חסרה לנו במפגשים. את מוזמנת. זה בהחלט יכול להוסיף. קדימה [ליצירה]
- [ליצירה] איתך באבלך. הספד נוגע ללב, כתוב בכשרון, ותפילה של כולנו מעומק הלב. תודה, ואני מקווה שהתפילה תמצא אוזן-קשבת. שלא תדעי צער, וכמו שביקשת, אולי כולנו לא נדע צער. יורם [ליצירה]
תגובות