על המדף ערימת דפים
עם שירים גמורים
נשכחים
את השיר שכתבתי לך
לא רציתי לגמור
חסרה בו רק מילה
שיישאר כך
עם סימן שאלה
?
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לאיה החביבה, שבתי ותיקנתי את השיר כפי שהצעת. אחרי הכל זו הגרסה שלך שאותה בחרתי מכל הגרסאות והיא צריכה להיות כפי שהיא נכתבה. שוב תודה מקרב לב. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] אם את ציירת את זה (וזה משתמע מהחתימה למטה), אז אני רוצה עוד כאלה [ליצירה]
- [ליצירה] לגרשון הולצמן שלום, תודה שהארת את עיניי , על המוטיבציה לכתיבת שיר קשה כזה, ואם לבקורת הזו הוא נכתב, אני מצטרף אליך. אגב אני מציע לקרוא במוסף הארץ של יום שישי את הכתבה על עורך דין וינרוט: "הג'ינג'י מדבר". לא לכל דבריו אני מסכים ובודאי לא לכך שהוא מתפרנס מהגנה על אנשים שאותם הוא משמיץ בכתבה, אבל הטיענים על הערכים שהומרו ב-"עגל הזהב", ראויים למחשבה ואולי לעשייה. אילו חיינו במדבר והיה מנהיג ש-"שובר את הלוחות" ומחזיר אותנו לערכים, היה ניתן לשוב לדרך הישר, אבל אנו חיים בכפר גלובאלי שהפך את הכסף לערך עליון וכל השאר מתגמד ליד עוצמתו, וחזרה לערכים קשה שבעתיים. שבת שלום ובתקווה לחזרה לצלם אנוש. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מדהים של פעם בחיים. בחירת שם "ורטיגו" - גאונית! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, דברי בניהו, היה שווה. כעת אפשר להמשיך במשב רוח רענן. [ליצירה]
- [ליצירה] נעים לקרוא שיר אופטימי, אחרי "קרע עמוק !" ו-"מה הוא הרגש הזה ?". השיר גם כתוב יפה רהוט וסוחף אותי בהזדהות של שמחת החזרה. תודה מסר [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא חזק מאוד. הביטוי: "ערימות של בשר" צורם לי. זה מעלה לי ריח של גויות ודוחה אותי במקצת. הייתי מסתפק ב: "שברים" או "הריסות" זה מספיק חזק. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך את זה. יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל מי שקרא את השיר: במקורו הוא יצא בגרסה משובשת. כעת השיר תוקן, מוזמנים לקרוא שוב [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דימוי פיוטי למה שקורה לכל אחד מאיתנו: "המציאות ואני מדברות במכתבים". תודה. [ליצירה]
תגובות