[ליצירה]
אני ממש מבינה את ההרגשה.
לפעמים אנחנו בטוחים שיש מסביבנו חברים טובים, שנישאר בקשר לנצח, ואחרי רגע, נדמה כאילו ה"מצח" חלף... ופתאום נראה כאילו כלל לא היינו מעורים בחברה הזו, שחלפה.
היטבת לתאר את התחושה.
יהיה טוב! :)
[ליצירה]
נראה לי שכדאי להוריד את ו' החיבור בתחילת כל שורה.
בפזמון גם הייתי משנה.. הייתי כותבת אותו כך:
ונראה שהכאב הוא גדול
גדול כמו החול.
אני לא יכול.
בבית האחרון לא נראה שיש צורך להוריד את ו' החיבור.
זאת המלצתי, כי הבנתי שאתה מעוניין בכך. בכל מקרה בשביל יצירה ראשונה זה באמת אחלה. (ואתה לא חייב לקבל את מה שאני חושבת.. )
בהצלחה.
[ליצירה]
בשביל להסתנן לתל אביב צריך יופי וקשרים. לא תעודת זהות, ובטח שלא לב.
אבל - - -
עוד מעט הקערה תתהפך על פיה. הם יבכו למעט לב. יבכו. הם יבקשו חיבוק ויצטרכוהו כאויר לנשימה, ואז, אז תתנפץ האדישות מעליה.
ומה בינתיים? אהבה ותפילה. הרבה תפילה.
שיר מקסים! כתוב מצויין.
[ליצירה]
אני מסכימה עם האמירה שבשיר.
א ב ל -
תפסיקו לחשוב שזה נעשה בחריקת שן ובאיפוק, כי זה לא.
הייתי שם עד הרגע האחרון. סבלתי הכל. אל תשתפו לכם את הראש. (בעיקר לתגובתו של אביב וסתיו..)
[ליצירה]
אוסף. השיר יפה, אבל (וחייב לבוא אבל..) מצד אחד אתה מתאר את הציפייה שלך לדבר קדוש "במלוא הדרך ועוזך", ואח"כ אתה מעט מזלזל "מדעו אחרו פעמי מרכבותיך מדוע בוששת לבוא".
אולי זה לא אמור להישמע מזלזל אבל למי שיש קשר עם התנ"ך זה אמור להדליק נורה אדומה...
הרי דבורה צוחקת על אם סיסרא כך.
כדאי לשנות.
תגובות