[ליצירה]
בשביל להסתנן לתל אביב צריך יופי וקשרים. לא תעודת זהות, ובטח
שלא לב.
אבל - - -
עוד מעט הקערה תתהפך על פיה. הם יבכו למעט לב. יבכו. הם יבקשו
חיבוק ויצטרכוהו כאויר לנשימה, ואז, אז תתנפץ האדישות מעליה.
ומה בינתיים? אהבה ותפילה. הרבה תפילה.
שיר מקסים! כתוב מצויין.
[ליצירה]
מי שהיה בצעדה והגיע לכפר מימון יודע מה זה.
ומי שלא היה - כנראה לא זכה להבין מהי אהבת ישראל האמיתית והמרגשת.
אהבת ישראל לא רק למי שקרוב אלינו בדעותינו ובהשקפותינו, אלא אהבת ישראל של ממש כלפי האנשים שמנסים למנוע מאיתנו את זכויותינו על ארצנו, את זכויותינו על דיעותינו.
אהבת ישראל. להתרגש.
[ליצירה]
אני ממש מבינה את ההרגשה.
לפעמים אנחנו בטוחים שיש מסביבנו חברים טובים, שנישאר בקשר לנצח, ואחרי רגע, נדמה כאילו ה"מצח" חלף... ופתאום נראה כאילו כלל לא היינו מעורים בחברה הזו, שחלפה.
היטבת לתאר את התחושה.
יהיה טוב! :)
[ליצירה]
חזק וקולע.
טוב לדעת שהיא נמצאת איפה שהוא בסוף הדרך.
(ביקורת קלה, לא אהבתי שכל כמה שורות היו שלוש נק' ואז: אלייך, בשבילך, וכו'. כדאי לחשוב על דרך שונה להוסיף את זה, כי בצורה הקיימת זה קצת קוטע את המונולוג. זו דעתי האישית ואינך חיב לקבלה!)
[ליצירה]
ממש לא כך היה...
האמת, הראתי את השיר לחברה והיא שאלה אותי אם זה אמור להיות בסגנון שיר השירים... אז זהו, שממש לא. בדיוני לחלוטין ולא מבוסס לא על עצמי ולא על שלמה המלך...
תגובות