[ליצירה]
אני--מודה.
זה קו מצוין- מהורהר, מפתה לדמיין אותו, אבל שתי השורות האחרונות קצת הפריעו לי. דימוי קברים ומצבות הוא עוצמתי ומתנגש לרוגע שעולה מהשורות לפניו.
[ליצירה]
הסוף עושה עוול לשורות הנפלאות מעליו ("לא אשיב יום בשקר מעשה", "הינומה מפוכחת", כמה יפה!). "בתוך כל שאר ישראל" זו שורה צורמת מעט לטעמי, אולי בגלל שזה ביטוי שגור, לעוס. ושתי השורות האחרונות חסרות את העוצמה בה התחלת.
[ליצירה]
ביקשת ביקורת, אז בבקשה:
קודם כל, "כל מה שאיכלת לעצמך" צריך להיות ב-ח', אין לזה כל משמעות בכ'.
שנית, היצירה ארוכה מדי, ללא ציר ברור של התחלה אמצע או סוף, ללא "עלילה" אם תרצה, קיבלתי את הרושם של כמה חברים המעבירים ביניהם דף וכל אחד מוסיף משפט משלו. בין לבין היו כמה רעיונות יפים שחבל שהטבעת ואיבדת בבלגן הזה.
תגובות