שי-
א. וכל כך למה?
ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום.
ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד...
ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה,
איה :)
[ליצירה]
שי-
א. וכל כך למה?
ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום.
ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד...
ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה,
איה :)
[ליצירה]
איפה היית עד עכשיו, או שזו רק אני שלא שמה לב...
זו היצירה השניה שלך שאני קוראת, כ"כ יפה ואמיתי, כבר כתבתי בשניה- שאתה גורם לקורא לראות את הסיטואציה, לחוש, להיות שם, להיות אתה והמסביב...
כדאי לעשות הגהה, יש כמה אותיות מיותרות...
נפלא!
[ליצירה]
זו יצירה מקסימה וקסומה, כואבת, חושפת, אמיתית ונוגעת. אני מסכימה עם מה שנכתב כאן קודם- שהבית השני, הוא לב היצירה והוא הטוב ביותר. והייתי מציעה שיפור אחד- "זה שיבוא מחר" ולא מי שיבוא וכו'...
[ליצירה]
מנוף ילדותי
נשקפת בבואה
של אחר
והוא צוחק
לנגדי
חובר לקנוניית הזכרונות העמומים
ומשיל מעליו סימני בלות וחולי
בתחפושת מרושעת הוא עומד שם
ומחייך
לא נותן לי לשכוח
לא נותן לי לברוח
אל מעבר לעבר
[ליצירה]
כמובן שלא התכוונתי שתשנה היצירה בהתאם לתגובתי האחרונה, הגבתי בשיר ממני- על בסיס שירך שלך. לא התכוונתי לנסות לשנות אותך ו/או לכפות דעתי. מקווה שלא הבנת אחרת...
העונג שלי...
איה :)
[ליצירה]
מזכירה לך אהבה, וגם:
משוואה מרובת נעלמים,
קשה לפיענוח
כמו אגוז קשה פיצוח,
דורש יגיעה
תוך חיפוש אחרי פיתרון.
ואתה-
נעלמת כאחד המשתנים
כשאני השתניתי,
כאחד הנעלמים
ונשארנו נטולי תשובה...
תגובות