שי-
א. וכל כך למה?
ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום.
ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד...
ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה,
איה :)
[ליצירה]
שי-
א. וכל כך למה?
ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום.
ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד...
ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה,
איה :)
[ליצירה]
:)
צחית- גם בכתיבה ההרגשה היתה מן מתח מתגבר והולך, התקדמות בעצבים דרוכים עד השורה האחרונה, שבא המנוחה, השלווה והנשימה לרווחה...
ותודה לך ואלעד....
[ליצירה]
לא התחברתי בכלל, אני חושבת שהבית האחרון - יש בו משהו וצריך לפתח אותו קצת אחרת. הבתים שלפניו- חזרו מדי על עצמם, בלי שהחזרה הוסיפה מדי וזה היה קצת מלאה....
[ליצירה]
ההמלצה היתה יותר מבמקום, איך אפשר שלא להזדהות-
בדיוק התיאורים, ברגישות לתחושות הקטנות, למחשבות ולאמת הכ"כ, כ"כ...
רק שתדעי- שאחרי הכל- כורסא איכותית תישאר איכותית, ואל תיכנעי לשחק המשחקים ולההפך, בעל כורחך לכסא ים, או ספסל רעוע.
אני מאמינה (ומקווה גם בשבילי), שבסוף יבוא הבנ"א שיעריך את זאת ויישאר, עד בלי סוף, עד בלי די, עד...
יתקן הריפוד, יאוורר וישקיע, יחזק הצבע שדהה וירגיע.
רק טוב ואושר!
תגובות