את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ובזאת אני אטוש את הדיון אורי עמירם יקירי, כבר כשכתבתי את המילים שלמה המלך אמרתי לעצמי- בטח יהיה פה מישהו שיקפוץ כנשוך נחש על עצם ה"השוואה". אז ככה: היה סמוך ובטוח שאני ככל אדם דתי מבינה את ערך המשמעות העמוקה של שיר השירים- ואולי אפילו יותר מכל אדם דתי שלא מכיר את הספר לעמקו: למדתי את המגילה ואני מלמדת אותה (אבוי לבנות ישראל החסודות, הא?!). איזכור שלמה המלך לא בא למטרת השוואה אלא רק להביע נקודה אחת: אירוטיקה קיימת גם ביהדות. אירוטיקה היא לא דבר "גס". מישהו פעם אמר לי שאין מילים גסות, יש אנשים גסים. והכותב דלעיל מתייחס לכתיבה בצורה הזאת- זכותו! זה שהטרמינולוגיה שלו לא ממש לרוחך לא מתירה לאנשים לפטור: "איכס" ולרדת עליו. זה לא עובד ככה. אתה יכול לכל היותר לומר שזה לא מתאים לך ולא לקרוא אותו יותר! אני מודה שהיצירה הזאת בכמה נקודות עשתה לי לא נעים בנשמה- אבל יותר לא נעים עשתה לי היציאה מכל פרופורציה. ואני, אגב, משתדלת מאוד להיות יהודיה טובה ויראת שמים. לא תמיד הולך לי- אבל זה לא בגלל שירים כאלה. חזנוש- יש שירים ברמה של גן, יש שירים שאיכותם דומה לתוצר החינוכי מבית "סאות' פארק" ויש אירוטיקה. להכניס את כולם תחת קטגוריה של יצירות "בעייתיות" - זו כסילות. חוץ מזה שההגדרה "בעייתיים" - אין בעייתית ממנה. ולי נמאס להיות פה. מנחם- מה איתך? [ליצירה]
- [ליצירה] מיגה און של אמא זה יפהפה בכנותו וגם בלעדיה. אהבתי את משחקי המילים וגם את הרמיזות (כמו שהיטיבה לומר אחת מהצד שמעלי...) חברות/אחיות שהתחתנו והן משהו חדש, אחר. והרגעים האלה, האמביוולנטים שמצד אחד רוצים שיהיה כמו פעם, מצד שני רוצים להכיר את המציאות שלהן מקרוב. את חכמה ויפהפיה ומוכשרת ורגישה. זה יגיע. ההוא עם הסוס והנס. בין היצירות הטובות שלך, לדעתי. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] יו! מנחם, ראית את זה? |אייקון מוציא לשון| ... אלול אחר- לזאת התכוונה ה(עלק) משוררת. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... מלכת תיאורי הסיטואציות. פשוט כך... כואב, נוגע ו... כתוב מצויין. בגלל זה למעשה זה הצליח לכאוב ולנגוע... סו. [ליצירה]
- [ליצירה] :) אכן חמוד... =) סו. משום מה לא נרדמת... [ליצירה]
- [ליצירה] אמיר... זה פשוט מ צ ו י י ן. כל כך חזק, כל כך מנגח- אבל ניגוח של אדם מאמין. רואים את זה בכל שורה. אהבתי ממש. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש יפה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוח אאוץ'. כאב לי. * חגית, שמוסרת ד"ש ומתנצלת. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל, חגיגה, זה בדיוק הרעיון! זה לא ממש סיפור עכשיו, זה מעין "תסריט" כך שמה שהגיבור אומר זה לא 'הערות' אלא הוא ממש מדבר. וצריך לקרוא את חלקים א-ב (בעיקר את התגובות) בשביל להבין מה הלך פה. =) סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין ועכשיו גם ממש מרגיש ככה. [ליצירה]
תגובות