אני מכיר בגמגום שלי
ונושא אותו אל, על
חשבון ארצי עלי כותרת
ושפת לא ידעתי
אשמע
כקרקור בטן רעבה
מאדמה חרושת כתרים
ודברי טעם
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כרובי היקר שבכרובים! בעצם כולם כאן מגמגמים. השאלה האם ברבות השנים, מצליחים לעלות. והשאלה החשובה באמת, האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך. אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות. אהבתי. אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש. לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך דנדוש מי יתן וכל סלסולייך יעלו במעלות הגדולות של המילים כל טוב וקול כרוב [ליצירה]
- [ליצירה] מי כמוך, כרובי, יודע מה היא אדמה חרושה ודברי טעם... אהבתי את ה"שפת לא ידעתי אשמע" [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר... זה התחיל בתגובה של ערוגה לאחד השירים שלי, ובו היא כתבה שלפעמים אני מתיר רסן ונותן למילים לשחק איתי, מה שדי נכון לעתים קרובות. כלומר: אני נותן להקשרים שבין המילים להוליך אותי ביצירה יותר מאשר דימויים חזותיים, נגיד, או רעיון מסועף שהזיתי. כאילו המילים יוצרות יחד איתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] עוד קריאה ראשונה. אני עוד מאכל. שורף את המילים כדי להתאים אותם אלי. ומרגיש שיש כאן משהו גדול ממני, משהו שאני צריך ללמוד ולא רק להחליק מעליו כמו גשם על חלון. אני פתאום מוצא את עצמי מוזאי, מלא בהשראה. אני נמשך אל תוך השיר. האם מקרה הוא שאני מקשיב למודי בלוז עכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] כוונתי היא שסימליות לא שווה הרבה [ליצירה]
- [ליצירה] Beware of the Hare of Caerbonnag' for death awaits to you all with big pointy teeth... What an eccentric preformance, Stardust! [ליצירה]
- [ליצירה] שניונית. בגלל שהיא יותר מלאה (ולא רק הניקוד). גם אצלי יו"כ אינו כזה. כאן הוא שקט מדי. לי מתאים יותר רעש לבן. מה התשובה? [ליצירה]
- [ליצירה] שמת לב (!) מאחורי הצלעות? [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר הוא, שאחרי סיום הכתיבה הבטתי בשיר, והוא הזכיר לי את השירים שלך, במבנה, בתיאורים (אולי לא בנושא). והסבר: הים לא מבטא רק חוסר יציבות. כאחד שבהה מראש הנקרה אל פני הים כמעט כל ערב, מנסה לתפוס את כל כיווני הגלים בבת אחת, הים הוא ביטוי של ריבוי. האדמה בשיר היא אי, ולכן חלק מהים. אולי כאן הבלבול עלול לפשות. באופן כללי, אני לא אוהב להשתמש בדימויים כמגדירים את השיר. זה כמו המילה סימלי. תודה על ההשקעה ועל ההבלטה! [ליצירה]
- [ליצירה] חן עגום (ומובן...) כמעט תמיד יש את הבעיה. הפער בין הבנתם של הגורמים החיצוניים לבין הביטוי הפנימי שמתעטף לעתים במסכת מילים צפופה מדי. הואיל והמילה כמעט באה למעט (כמעט תמיד), הרי שבשירך המילים מכסות כמו הינומה- רק נותנות צבע אחר, קצת חיוור. מה שלי היה סתום היה הנושא/המושא לשיר (חוץ ממך כמובן...), אבל אולי זה מה שמוסיף לחן העגום של השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] כן... גם לי יש האנג-אובר חנוכה, מכל השמן והסופגניה. לו יכולתי להיות לה לאדון [ליצירה]
- [ליצירה] זו אינה בדיחה אין זו בדיחה, אלא האמת. ובעצם, אין שום סיבה שינגדו אחד את האחד, שהרי אתה בבון ואני לא. יחי החציל! [ליצירה]
תגובות