יש לי בעיה עם הסיום של "בלי שיר"... בעיני זה מוריד מהערך של השיר... וכבר הגבתי על הגרסה הקודמת בעניין הזה.
מה שכן זה נראה כאילו יש סתירה פנימית בשיר:
"אז כתבתי כאן
מילים שכולם יבינו
והם לא יהיו - רק ביננו" אבל שים לב שנכתב השיר, ונכתבו המילים! רק שאינם מתייחדות דווקא לזוג בשיר.
ומצד שני:
"ונבין זה את זו,
בלי שיר." למה נכתב פה שאין שיר??? הרי ודאי שיש!
לעניות דעתי, העניין הזה, ששיר שלא מייחד את הזוג לבדו לא נחשב "שיר", אינו נכון כלל. אבל פה זה כבר עניין של תפישה, ואשמח לשמוע את דעתך על כך!
[אני עדיין בשלי, הגירסא הראשונה הייתה לדעתי הכי טובה.]
ערב נעים!
איש התווים היקר,
א. הגרסה הראשונה הוסרה בגלל תקרית מביכה של ויכוח בין המגיבים שהדרדרה להשמצות אישיות, דבר שהעכיר את באווירה הנימוסית והמפרגנת באתר (גם בקורת עניינית יכולה להיות מפרגנת ופוריה. בזכות הביקורת שיפרתי הרבה שירים שלי. דוגמה, ראה דברי התודה בסוף הגרסה השלישית לאיה שחר שהפכה, לטעמי, את הרעיון של הגרסה המקורית לשירה פואטית).
ב. הייתי משייך את השיר לארספואטיקה - כלומר: שיר שמבטא מסר על עצם כתיבת שירה. במקרה הזה מדובר שהקשר האישי באמצעות שיר, לא צלח ולכן הכותב אומר: " שיר שמובן לכולם - השיר הנ"ל - אינו מבטא את הקשר הזוגי, וגם בלי שיר יש דרכים ליצור קשר בין בני זוג". שים לב שפעמים רבות שירי אהבה הם מונולוגים של האוהב לאוזני נאהב. קשר בין אוהבים הוא דיאלוג אינטימי בין בני זוג. כוונתי בשיר הזה היתה לומר באמצעות שיר שפונה לקהל הקוראים, שהרעיון להביע את הרגשות במונולוג עשוי "לפספס" את הדיאלוג הזה.
לסיכום: המסר הוא לקהל הקוראים. הדיאלוג הוא של זוג ויכול להתקיים גם "בלי שיר".
בעבר כתבתי גם שירי אהבה שהם דיאלוגים.
אני מקווה שהסברתי את גישתי היטב, וזכותך לא לקבל אותה. קרא את השיר שוב ותראה אם הוא תואם את ההסבר לגישה שלי.
מסר
א. תודה לשי ולכל התגובות- גם בשמי.
ב. אני עוד הייתי מבצעת עריכה עם חיתוך כמה מהשורות- מסר, ביננו כבר התכתבנו על זה, ואני נשארת בדעתי,יש מילים שעוצמתם נבלעת בשורה בה הן ממוקמות: למשל- המילה "שיר" בבית הראשון- הייתי מורידה אותה שורה שתעמוד בפני עצמה שהרי היא- היא העניין. ועוד- המילה- "עדיף" מבחינתי ראויה, גם היא, לשורה עצמאית. ואולי זה סתם עניין של סגנון...
בכל מקרה- אהבתי מאוד את הגרסה הראשונה- כפי שכבר הגבתי עליה, והגרסה הזו- למרות שבסיסה והרעיון שלה זהים- שונה במאוד. זוהי יותר שירה בעיני (וסליחה על חוסר האובייקטיביות) ולמרות זאת ואולי- בגלל זה- הגרסה הראשונה היתה מקסימה, משהו בתמימות ובפשטות שלה נגע.
לסיום: זיכית אותנו בדיוני שירה פורים ומפרים ולהיות והיינו עדים לתהליך של יצירה אמיתית, התפתחות והבשלה.
תודה.
תודה לכל המגיבים,
אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י
יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו
רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד
קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה
השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא,
וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה
עליי ביותר. מסר
[ליצירה]
יש לי בעיה עם הסיום של "בלי שיר"... בעיני זה מוריד מהערך של השיר... וכבר הגבתי על הגרסה הקודמת בעניין הזה.
מה שכן זה נראה כאילו יש סתירה פנימית בשיר:
"אז כתבתי כאן
מילים שכולם יבינו
והם לא יהיו - רק ביננו" אבל שים לב שנכתב השיר, ונכתבו המילים! רק שאינם מתייחדות דווקא לזוג בשיר.
ומצד שני:
"ונבין זה את זו,
בלי שיר." למה נכתב פה שאין שיר??? הרי ודאי שיש!
לעניות דעתי, העניין הזה, ששיר שלא מייחד את הזוג לבדו לא נחשב "שיר", אינו נכון כלל. אבל פה זה כבר עניין של תפישה, ואשמח לשמוע את דעתך על כך!
[אני עדיין בשלי, הגירסא הראשונה הייתה לדעתי הכי טובה.]
ערב נעים!
[ליצירה]
איש התווים היקר,
א. הגרסה הראשונה הוסרה בגלל תקרית מביכה של ויכוח בין המגיבים שהדרדרה להשמצות אישיות, דבר שהעכיר את באווירה הנימוסית והמפרגנת באתר (גם בקורת עניינית יכולה להיות מפרגנת ופוריה. בזכות הביקורת שיפרתי הרבה שירים שלי. דוגמה, ראה דברי התודה בסוף הגרסה השלישית לאיה שחר שהפכה, לטעמי, את הרעיון של הגרסה המקורית לשירה פואטית).
ב. הייתי משייך את השיר לארספואטיקה - כלומר: שיר שמבטא מסר על עצם כתיבת שירה. במקרה הזה מדובר שהקשר האישי באמצעות שיר, לא צלח ולכן הכותב אומר: " שיר שמובן לכולם - השיר הנ"ל - אינו מבטא את הקשר הזוגי, וגם בלי שיר יש דרכים ליצור קשר בין בני זוג". שים לב שפעמים רבות שירי אהבה הם מונולוגים של האוהב לאוזני נאהב. קשר בין אוהבים הוא דיאלוג אינטימי בין בני זוג. כוונתי בשיר הזה היתה לומר באמצעות שיר שפונה לקהל הקוראים, שהרעיון להביע את הרגשות במונולוג עשוי "לפספס" את הדיאלוג הזה.
לסיכום: המסר הוא לקהל הקוראים. הדיאלוג הוא של זוג ויכול להתקיים גם "בלי שיר".
בעבר כתבתי גם שירי אהבה שהם דיאלוגים.
אני מקווה שהסברתי את גישתי היטב, וזכותך לא לקבל אותה. קרא את השיר שוב ותראה אם הוא תואם את ההסבר לגישה שלי.
מסר
[ליצירה]
א. תודה לשי ולכל התגובות- גם בשמי.
ב. אני עוד הייתי מבצעת עריכה עם חיתוך כמה מהשורות- מסר, ביננו כבר התכתבנו על זה, ואני נשארת בדעתי,יש מילים שעוצמתם נבלעת בשורה בה הן ממוקמות: למשל- המילה "שיר" בבית הראשון- הייתי מורידה אותה שורה שתעמוד בפני עצמה שהרי היא- היא העניין. ועוד- המילה- "עדיף" מבחינתי ראויה, גם היא, לשורה עצמאית. ואולי זה סתם עניין של סגנון...
בכל מקרה- אהבתי מאוד את הגרסה הראשונה- כפי שכבר הגבתי עליה, והגרסה הזו- למרות שבסיסה והרעיון שלה זהים- שונה במאוד. זוהי יותר שירה בעיני (וסליחה על חוסר האובייקטיביות) ולמרות זאת ואולי- בגלל זה- הגרסה הראשונה היתה מקסימה, משהו בתמימות ובפשטות שלה נגע.
לסיום: זיכית אותנו בדיוני שירה פורים ומפרים ולהיות והיינו עדים לתהליך של יצירה אמיתית, התפתחות והבשלה.
תודה.
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים,
אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י
יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו
רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד
קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה
השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא,
וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה
עליי ביותר. מסר
[ליצירה]
[ליצירה]
לאיה החביבה,
שבתי ותיקנתי את השיר כפי שהצעת. אחרי הכל זו הגרסה שלך שאותה בחרתי מכל הגרסאות והיא צריכה להיות כפי שהיא נכתבה. שוב תודה מקרב לב.
מסר
[ליצירה]
הצגה מדהימה לבעיה כאובה. נושא שבטאת אותו בכשרון רב. לא נעים להודות, אבל לפעמים גם אנחנו נגועים בגזענות, והשיר שלך מציג לנו את עצמנו בראי.
את העובדים הזרים אנחנו הבאנו לכאן שימלאו את מקומנו בעבודה, וכעת ....."הכושי את שלו, הכושי יכול ללכת" כמו שנאמר בפתגם.
[ליצירה]
למה מה? אני לא מגיב ? הנה התגובה ! לכל השירים שכתבתי קיבלתי תגובות, ורובן מפרגנות. נכון שזמן רב לא כתבתי באתר וגם לא הגבתי וזה מסיבות שאינן תלויות בי, אבל, כיוון שקבלתי בעבר תגובות גם ממך, אשתדל לקרוא את יצירותיך בעתיד ולהגיב עליהם, אבל בתנאי אחד, שתהיה מוכן גם לביקורת נוקבת.
בברכה (המסר ברור? )
מסר כפול
[ליצירה]
התגובות שקבלתי על הגרסה הראשונה:
המגיב : תמי גבאי
תאריך: 18/9/2005 16:14:11
התגובה : (56430)
אהבתי את שלושתם. האמצעי הכי הכי. אני לא אוהבת בוחנים אנשים.
כל אחד צריך את הקצב שלו (-:
תודה לך.
--------------------------------------------------------------
המגיב : רעות מגן
תאריך: 18/9/2005 17:04:54
התגובה : (56431)
שלושתם מקסימים אך האחרון הכי יפה! (-:
-------------------------------------------------------------
המגיב : אילה אברהמי
תאריך: 19/9/2005 00:39:27
התגובה : (56489)
פשוט כך. וכך היה.
--------------------------------------------------------------
המגיב : ליאורה לוי
תאריך: 19/9/2005 20:19:15
התגובה : (56563)
שלושה שירים נהדרים, שאיכשהו מתקשרים לי...
הכי אהבתי את הראשון :-)
[ליצירה]
ראשית השיר הזה עצוב אבל נוגע ללבי. אהבתי אותו כשיר, כשהוא חושף בצורה פואטית את חיבוטי נשמתך. באשר לתוכנו: אינני יודע באיזה יום הולדת נגמרים החיים היפים ואני חגגתי הרבה ימי הולדת (אני מניח שיותר ממך), אבל יום הולדת זה לא רק סוף של פרק, זה תחילה של פרק חדש, שכאשר מגיעים לסופו רואים שהפרק שנגמר היה אחר מאלה שלפניו, אבל יש לו "טוב" משלו ובעצם לא היה כדאי להחמיץ גם אותו כי הוא משהו חדש שלא הכרנו קודם..
[ליצירה]
לא נכון! לא הפסקת לכתוב. בשביל לכתוב צריך השראה, ואין השראה גדולה לכתיבה מאשר האהבה, אפילו אם האהבה כואבת, (וזה די שכיח שהיא כואבת). כשכותבים באהבה, לא צריך מקלדת או עיפרון. אפשר לכתוב פנימה. אם רוצים לשתף אחרים ברגשות, בשביל לחפש הזדהות או אוזן קשבת, אפשר לכתוב על צג או נייר, וזה יכול להיות גם משהו שכתבת פנימה מזמן.
מסר כפול - אחד שאיבד את ההשראה
ומצא אותה כתובה אצלו בפנים.
[ליצירה]
אהבתי את תוכן השיר(ים) והמסר והדימויים שבו וזו יצירה מעוררת השראה וברכתי לך.
הבעיות הן:
א בשילוב השירים לשיר אחד (התוכן שלהם זהה ורציף)
ב שני השירים שונים באופן הגשתם - המקצב והחריזה.
הייתי מפריד אותם שוב, ואז "מדביק" את הבתים המחוורזים ובעלי מקצב אחיד, ואת הבתים האחרים מעבד כך שהשורות הארוכות יהיו קצרות יותר ומותאמות למקצב. אם תצליח גם לחרוז אותם תוכל לאחד אותם מחדש ותקבל שיר אהבה למופת, או להשאיר אותם כשני שירי אהבה בעלי תוכן זהה שמציף אותם במי ים סוף. אם תקבל את הצעתי אז לפניך עבודה רבה ומסע מאתגר. בהצלחה !
תגובות