ישבתי לכתוב לך תודה לאיה שחר שעיבדה ושיפרה את השיר המקורי | |
| נשלח | מעמוד היוצר |
|---|
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הרבה רבה יותר טוב. יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי בעיה עם הסיום של "בלי שיר"... בעיני זה מוריד מהערך של השיר... וכבר הגבתי על הגרסה הקודמת בעניין הזה. מה שכן זה נראה כאילו יש סתירה פנימית בשיר: "אז כתבתי כאן מילים שכולם יבינו והם לא יהיו - רק ביננו" אבל שים לב שנכתב השיר, ונכתבו המילים! רק שאינם מתייחדות דווקא לזוג בשיר. ומצד שני: "ונבין זה את זו, בלי שיר." למה נכתב פה שאין שיר??? הרי ודאי שיש! לעניות דעתי, העניין הזה, ששיר שלא מייחד את הזוג לבדו לא נחשב "שיר", אינו נכון כלל. אבל פה זה כבר עניין של תפישה, ואשמח לשמוע את דעתך על כך! [אני עדיין בשלי, הגירסא הראשונה הייתה לדעתי הכי טובה.] ערב נעים! [ליצירה]
- [ליצירה] איש התווים היקר, א. הגרסה הראשונה הוסרה בגלל תקרית מביכה של ויכוח בין המגיבים שהדרדרה להשמצות אישיות, דבר שהעכיר את באווירה הנימוסית והמפרגנת באתר (גם בקורת עניינית יכולה להיות מפרגנת ופוריה. בזכות הביקורת שיפרתי הרבה שירים שלי. דוגמה, ראה דברי התודה בסוף הגרסה השלישית לאיה שחר שהפכה, לטעמי, את הרעיון של הגרסה המקורית לשירה פואטית). ב. הייתי משייך את השיר לארספואטיקה - כלומר: שיר שמבטא מסר על עצם כתיבת שירה. במקרה הזה מדובר שהקשר האישי באמצעות שיר, לא צלח ולכן הכותב אומר: " שיר שמובן לכולם - השיר הנ"ל - אינו מבטא את הקשר הזוגי, וגם בלי שיר יש דרכים ליצור קשר בין בני זוג". שים לב שפעמים רבות שירי אהבה הם מונולוגים של האוהב לאוזני נאהב. קשר בין אוהבים הוא דיאלוג אינטימי בין בני זוג. כוונתי בשיר הזה היתה לומר באמצעות שיר שפונה לקהל הקוראים, שהרעיון להביע את הרגשות במונולוג עשוי "לפספס" את הדיאלוג הזה. לסיכום: המסר הוא לקהל הקוראים. הדיאלוג הוא של זוג ויכול להתקיים גם "בלי שיר". בעבר כתבתי גם שירי אהבה שהם דיאלוגים. אני מקווה שהסברתי את גישתי היטב, וזכותך לא לקבל אותה. קרא את השיר שוב ותראה אם הוא תואם את ההסבר לגישה שלי. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת... אהבתי יותר את הגירסה הקודמת. היא הרבה יותר ישירה ופשוטה, ועם זאת מתוחכמת, וזה יותר מדגיש את האמירה לטעמי... (אמירה נוקבת להפליא!) [ליצירה]
- [ליצירה] א. תודה לשי ולכל התגובות- גם בשמי. ב. אני עוד הייתי מבצעת עריכה עם חיתוך כמה מהשורות- מסר, ביננו כבר התכתבנו על זה, ואני נשארת בדעתי,יש מילים שעוצמתם נבלעת בשורה בה הן ממוקמות: למשל- המילה "שיר" בבית הראשון- הייתי מורידה אותה שורה שתעמוד בפני עצמה שהרי היא- היא העניין. ועוד- המילה- "עדיף" מבחינתי ראויה, גם היא, לשורה עצמאית. ואולי זה סתם עניין של סגנון... בכל מקרה- אהבתי מאוד את הגרסה הראשונה- כפי שכבר הגבתי עליה, והגרסה הזו- למרות שבסיסה והרעיון שלה זהים- שונה במאוד. זוהי יותר שירה בעיני (וסליחה על חוסר האובייקטיביות) ולמרות זאת ואולי- בגלל זה- הגרסה הראשונה היתה מקסימה, משהו בתמימות ובפשטות שלה נגע. לסיום: זיכית אותנו בדיוני שירה פורים ומפרים ולהיות והיינו עדים לתהליך של יצירה אמיתית, התפתחות והבשלה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא, וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] לאיה החביבה, שבתי ותיקנתי את השיר כפי שהצעת. אחרי הכל זו הגרסה שלך שאותה בחרתי מכל הגרסאות והיא צריכה להיות כפי שהיא נכתבה. שוב תודה מקרב לב. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] יופי ( |-:) זו כל חכמת החיים. אילו כולם היו רואים כך את החיים, היו הרבה יותר אנשים מאושרים בעולם. גם בגיל מופלג כגילי, כך אני רואה את החיים. (אגב: אשרינו שזכינות לחיות בעידן האינטרנט שפותח לנו צוהר לאן שרק נרצה לחקור ולהרחיב את הדעת ומבט על היקום המסקרן) [ליצירה]
- [ליצירה] ח ב ל , התחושה של שלוח רסן היא שלך, ורק אתה תוכל לרסן אותה. יום שבו לא למדת משהו חדש הוא יום מבוזבז. אבל כל יום אפשר ללמוד דבר חדש, וכל לימוד של דבר חדש הוא חגיגה. יש ימים של סבל, אבל ביום כזה אפשר ללמוד איך מתגברים על הסבל, ולחגוג. [ליצירה]
- [ליצירה] יש שירים שהם לרוחי. יש סגנון שירה שאני אוהב. זהו אחד השירים. אולי זה לא נחשב לשירה מודרנית, כזאת עם מילה אחת בשורה, אבל כל-כך פיוטי, זה כל-כך שיר יופי, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלו, זה אני, כן אני כאן מולך, מעבר לזכוכית, לא, לא שם, כאן על הצג, זה לא תעתוע, עובדה, אני הרי יודע על מה דיברת,. הנה ההוכחה שלא בזבזת זמנך. אז מה רצית לומר? אני מקשיב. כן. כרגע אני מקשיב רק לך. דברי חופשי. תני לשניות להתמלא בצבע. [ליצירה]
- [ליצירה] כשמך כן השיר, ציורי, פיוטי, ומלא אופטימיות. אשריך. :) [ליצירה]
- [ליצירה] משה אהרון, שמחתי מאוד שעוד מישהו רואה את העולם כמוני ומצליח להביע את זה במיטב השירה ביג אמונה. עזרת לי מאוד. כשאני אומר לאנשים שהגבעות מכחילות באופק , אומרים שאני הוזה. [ליצירה]
- [ליצירה] נ-ה-ד-ר ! מי שרואה כך את החיים הוא אדם מאושר. תמיד יש אנשים שאוהבים אותנו ואיננו מבחינים בכך, ולכן אנו משפילים ראש מבלי להביט בעיניהם. זה השיר המקסים ביותר שקראתי באתר, אני מאמץ אותו אל לבי ואל תודעתי, ומציע לכולם לעשות זאת. תודה מכל הלב והוספת לרשימה עוד מישהו שאוהב אותך. מסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה. פסימיות וכובד משא בהווה עם אמונה בעתיד אופטימי. חכמת החיים היא: ברגע שתפסת את קצה החוט של האופטימיות, אל תעזבנו, כי גם בעתיד הרחוק נכונו לנו קשיים (מסוג אחר) אבל כל זמן שקצה החוט האופטימי בידך, תוכל לעמוד בקשיים אלה ולפעמים דוקא הקשיים נותנים משמעות לחיינו - בזכות האופטימיות מסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] איה שלום, שמחתי לקרוא את תגובתך. יתכן שאת צודקת שהדיאלוג הזה אינו מאוזן. מילות המפתח במענה שבבית השני הן: "מקנאה" ו-"מקווה" אבל ייתכן שצריך לפתח יותר את המענה. אחשוב על כך, ואם זה יעלה בידי אכתוב מחדש ואפרסם בשם אחר כמו למשל: "מביטים בחלון" או משהו כזה. מתגובות כאלה אני לומד יותר מאשר ממחמאות. תודה ולהשתמע מסר [ליצירה]
- [ליצירה] אחד משירי האהבה העדינים ביותר שקראתי באתר :) [ליצירה]
תגובות