[ליצירה]
חחחחחחח
D-:
אני מתלבטת אם קודם להחמיא על הכתיבה המדהימה-שובבה-מרתקת שזו לא פעם ראשונה שאני נתקלת בה, על הקטע המקסים-מצחיק-דבילי שהעלה לי חיוך על הפנים, או על הרעיונות המקוריים-מפתיעים-משעשעים שצצו כאן כמטריות לאחר הגשם... אז מרוב התלבטות נראה לי שאני פשוט לא אגיד כלום.
;-)
[ליצירה]
ואל תאמינו לזרים, בנות, הם מסוכנים.
והמחט החדה והנעיצה והשיניים והעיניים, זאבים וחוטבי עצים. לפרק הכל ולחבר מחדש.
אסף, ניסחת זאת יפה....
הדס, מעולה כתמיד. ו - היה מעניין לקרוא פעם מה א-ת חשבת כשכתבת את הסיפור, את המשמעויות הנסתרות שאנחנו לא עלינו עליהם (או חשבנו שעלינו)...
[ליצירה]
נבנה מזבלה חדשה
הצעה להימנון חדש של לוחמי הגרוטאות (לא הגטאות, הגרוטאות!)
נבנה מזבלה חדשה;
שמש של סרחון וזבל,
מעל גבעותיה תִזְרָחַה.
פזמון: כל הומלסים יושבי חיריה,
יצברו אוסף משותף כאן בזבל.
יד בפח,
יוציאו פרי אדמתה.
יפסעו על דרכיה;
יריחו בה,
רוח מסריחה.
מכל אזרח ואזרח,
נאסוף זבל;
הר הרקב והזבובים,
יתפח.
גבינה מעופשת ולחם ישן;
מהרי הצפון ועד אילת.
פזמון: כל הומלסים יושבי חיריה,
יצברו אוסף משותף כאן בזבל.
יד בפח,
יוציאו פרי אדמתה.
יפסעו על דרכיה;
יריחו בה,
רוח מסריחה.
נחפור מערות בחיריה;
יד הפועלים,
נושיט לשאריות.
נשתלב במשפחת עמי המזרח - התיכון.
בנתחי העוף והבקר,
נשביע רעבוננו.
נקים מזבלה,
של חיי השובע.
(פעמיים)
פזמון: כל הומלסים יושבי חיריה,
יצברו אוסף משותף כאן בזבל.
יד בפח,
יוציאו פרי אדמתה.
יפסעו על דרכיה;
יריחו בה,
רוח מסריחה..
[ליצירה]
וואו, זה.. פשוט... בא לי לבכות עכשיו...
והקטע האחרון עשה לי כזה צמרמורת, כמו שאומרים שבנאדם לפני שהוא עומד למות רואה את כל חייו כמו סרט נע...
בנאדם, איזה כשרון יש בך... זה מקסים...
[ליצירה]
אמיתי? נכון? יפה?
זו אהבה לא אמיתית (אבל נפוצה).
זו אהבת העצמי.
אני נהנית להיות איתך, ולכן אני אוהבת אותך (ואת עצמי).
אהבה אמיתית היא אהבה שמישהו מסוגל לוותר על האושר שלו בשביל האחר, זתומרת - אם חבר שלך יעזוב אותך בשביל מישהי אחרת כי זה מה שטוב לו - את לא תכעסי אלא תתמכי בו ותעודדי אותו, מתוך האהבה האמיתית שלך אליו.
אבל צריך להיות בנאדם מאד מיוחד בשביל להגיע לרמה כזו של אהבה.
תגובות