הי, אני מכירה אותך.
גם יצירותיי (הדלות) מתפרסמות באתר (דל?) זה.
אני חברה של איילת,
זהו, תמיד נחמד לראות אנשים שמכירים,
אפילו שהם רק אחים של...
ד"ש לאיילת (נראה לי שכבר אמסור לה בעצמי.)
[ליצירה]
שלום
הי, אני מכירה אותך.
גם יצירותיי (הדלות) מתפרסמות באתר (דל?) זה.
אני חברה של איילת,
זהו, תמיד נחמד לראות אנשים שמכירים,
אפילו שהם רק אחים של...
ד"ש לאיילת (נראה לי שכבר אמסור לה בעצמי.)
[ליצירה]
סוסת אור
בשבוע שבו הסתיים הגירוש הייתי ביד ושם. הייתי שם בתפקיד, והחזקתי את עצמי בכח. אבל היה שם רגע אחד - התיישבנו לשתי דקות עד שפינת הצפייה תתפנה - אני נושא את עיני, ובדיוק מעל ראשי, ללא שום התראה מוקדמת, תמונתו של אחי הוורשאי, ידיו מונפות מעל ראשו, וטלאי על חזהו. בכיתי, ובכיתי, ובכיתי. עברו חודשים עד שהצלחתי להדחיק את התמונה עמוק מספיק בכדי לשכוח, לחיות.
רק דרך הגירוש התחלתי להבין קצת את השואה.
בסוף הסיור ההוא ראיתי כרזה מונפת, שם ביד-ושם:
זכור את אשר עשה לך עמלק.
אינני מתכוון לשכוח.
[ליצירה]
רן יקירי
מוות לערבים. כן. מה, רק ליהודים מגיע? זו לא אפליה?המסר ה"לוחמני"? זה עוד רגוע. הקריאות האלה לא נובעות בסערת רגשות אלא דווקא מתוך הגיון צרוף.
לעשות גם להם פיגועים... אחלה רעיון. הגיע הזמן.
תגובות