מהגיגיו של חייל מותש :
לעתים נראה כי השמים הם הגבול
ולפעמים.. לפעמים אין כח לעלות על המיטה העליונה...
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוליייייייייק מה זה הדימויים האלה ביום הזיכרון??? אנרגיות חיוביות והרבה מרץ ומצב רוח נשלחים מהדרום... [ליצירה]
- [ליצירה] =) שמעתי את זה בטלפון... זה נראה טוב כשזה כתוב. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה הבעיה? ב"ה מעיפים את החבר שבמיטה התחתונה, שהוא יעלה. אסור לגוון מיטות לפעמים? (טוב, אממ..) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכן... אצלנו בנח"ל כל המיטות על הרצפה. מצד שני נירה לי יותר כיף לישון בחדרים. תיהנה בצבא הכיבוש! נעל, חי"רניק גאה [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא משנה מה זה הזכיר לי /-:. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, זה לא אני - זו האבן הסיבה שיש אבן כזו גדולה על פי הבאר (ולא סתם כיסוי) היא כדי שאנשים לא יבואו לגנוב מים מהבאר (כך אפילו הגננת נומי אמרה) - כך שכנראה לא היתה שם כמות אינסופית של מים. [ליצירה]
- [ליצירה] איי חביב מאד! אין הרבה יצירות שאני צוחק מהן. יצירה חמדמדה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] מ-ע-ו-ל-ה קצר וטוב, עשה לי טוב לקרוא את זה [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חמוד :-) טוב.. אני אישית אמור להיות נגד השיר - שמואל הרי הולך על שן, לא על תבעיון בעיו.. :) אגב, זוכר את הג'אז שחיברת על "השור, הבור והמבעה"? :) אחחח... היו ימים... [ליצירה]
- [ליצירה] אז זהו שזו תיבה מיוחדת ממית'ריל (אין תשובה נגד מית'ריל) והלבה נשארה חמה כי זה לבה מהר-א-דום (נשמע כמו מחנה מאסטריקס, נכון?) [ליצירה]
- [ליצירה] כפי שרעות אמרה הרעיון מעולה הביצוע? חביב, חושב שיש כאן יותר פוטנציאל ממה שנוצל... [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר פואנטות שכאלה שצריך בשבילן שילוב של להיות בזמן המתאים עם הכישרון המתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי משפט.. חלק מתמונה שהיתה בחדר של ההורים שלי מאז שאני זוכר את עצמי : "האשה היא לא רק הנחש, היא גם התפוח"... :-) נותן לזה משמעות חדשה [ליצירה]
- [ליצירה] כן ולא. כן, הספר יותר עשיר. לא, הסרט מצליח להקרין אליך את הטירוף בריל-טיים - דבר שבד"כ קשה לעשות בספר בלבד. (הוא הצליח לתפוס מהטירוף שיש בספר) [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב, טוב מאד אבל אפשר לשפר, הרבה מאד. דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...). דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני. "ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. " כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים) סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת. שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון. [ליצירה]
תגובות