החיים הם כמו מראה..
בלי קצת כסף מאחורה, הם לא שווים כלום.
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב מאד! זה באמת צריך להיות הקו המנחה של הקטגוריה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] בקשה מטומטמת.. ועדיין - אפשר סוף אחר? בלי קשר לבעיות גזע\דת\מין... - פשוט.. לוממש הבנתיותו ולוממש אהבתיותו... עד הסוף? מעולה, פשוט עונג אמיתי.. מהקטע של "ונעשה אהבה" (קטע מעצבן שצועק 'אני מודרני, אני מתחיל משפט ב "ו"')? לואהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] כמסר - ממש לא אהבתי... כפי שהעירו לפני כן: לקחת תמונה שאמורה לסמל את ה'למרות הכל' והפכת אותה לחזון פורענות בוטה. אגב, איך באמת עשית את זה? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נהה... 'צטער, אבל לא. זה ארוך, ארוך מדי והפואנטה פשוטה מדי. לא, פשוט לא. [ליצירה]
- [ליצירה] מאד מאד מוצלח שיטת ה'דמיינו...' הצליחה הרבה יותר ממה שחשבתי (בהתחלה חשבתי שזה יכביד\יסרבל. טעיתי.). אה, ועד לחתלתול לא השוויתי את זה עם הלשון של זהורית וכו'.. באמת התכוונת לזה? [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע מוכר מאיפשהו... וכלנית, זה בהחלט משנה. [ליצירה]
- [ליצירה] קורבן? הוא לא קורבן יותר מנהג אוטובוס שמקדיש זמן לעבודה שלו - גם הוא מקריב משהו וגם זה לעבודה\בנוסף לעבודה... [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב, טוב מאד אבל אפשר לשפר, הרבה מאד. דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...). דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני. "ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. " כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים) סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת. שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה רעיון יפה אה, ויש גם את 'לפעום מלבי' שהוא על אותו עיקרון. או שלא.. בכולופן, התפעמתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף\מחזיק-מחרה וכל שאר הדברים שעושים כשגם רוצים לומר "וואו" [ליצירה]
תגובות