מתוך בקע צוקה
צמח ישועה רבה
כמו ניצן מגדם שורש
אשר נגדע באיבו
והוא עולה מעלה
כלפי רקיע תכלת
כמו עם העולה
מתוך אלפי אלפיו
הוא צועק בקול גדול
ועמו כל דורותיו
אבות ואמהות
אני כאן
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הדילמה של הנער המתלבט בין כיבוד אב ואם למרדות במלוא עצמתה, הבחור מורד בהוריו, עומד מולם עם בת זוג שעומדת בניגוד לכל מה שחינכו את הנער.ופונה להם עורף יחד עם הצד החדש שבו מצא בן ברית,הוא יוותר על הבית למען האהבה החדשה,(על כן יעזוב איש את אביו ואמו)לדרך לוטה בערפל (מגורים ביחד), זו דרך שאינו בטוח בה עדיין,זו שהיא כה טרייה ורגישה, הקשר הניצני הצומח זה עתה לעומת העץ השורשי העתיק והוותיק, זהו בית אבא ואמא על המסורת והדת שבו ובו ימרוד, אולי יוותר על שורשיו, אולי יתעלם מהם אך אולי בעתיד יחזור אליהם, זו חידה הנותרת פתוחה כאן בסיפור
[ליצירה]
[ליצירה]
עוד הבהרה:
יא ירושלמי. כמה שאני מגיב בצורה פארודית על יצירותיך שיש בהן הומור לא מודע ואיני מסכים עם רוב דעותיך. הרי שאני מסמפט אותך באופן אישי בשל ידיעותיך הרבות בהיסטוריה והן בשל העובדה כי אתה מוציא אנרגיה שלילית (תסכולים וכעס) בצורה חיובית (יצירה).
[ליצירה]
ככה? בלי לנמק מדוע?
אני לא רוצה לרדת לרמת התגובות שלך. רק אומר כי בסיפורים, המונולוגים שלך. בהם שיתפת אותנו בחייך, חשפת את עצמך לכמות לעג ו"ירידה" במידה ניכרת.
אלא מאי? החבר'ה כאן הם איכותיים ולא ידרדרו ברמה.
תגובות