חזינו בקשת
ואחזה בנו בקסמיה
ושמחנו ונצבענו באור
***
רק את עוד חזית מולך
קשתו של הצייד
ובהית לאורו של יום
רק בצבע האדום.
------
מהימים במדים...
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מתוך המילים הצלחתי להריח את אלנבי, את העליבות ואת אדי הפיח והייאוש העולים ממנו. נזכרת בשנים שלמות של רחמים עצמיים בנסיעות ארוכות במוניות שירות 51 מהבילות, מפוצצות בילדים צורחים ומפורסנגים. בחילה אמיתית. סחתן על כשרון התיאור, השתמשי בו! [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] אח.. אח.. מתמוגגת [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד ארז, איך אתה עושה את זה? משרה כאן הרבה סימפטיה, אמפתיה ורוך, דווקא עם תכנים כשלך, דווקא באתר כזה, דווקא בשעה שבו אנשים כמוך, לכאורה כמוך, עושים כל שלאיל ידם לזרוע הרס ולשחת, להשריש הנגע. אתה במקום זה רק נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של גירסא אהבתי. רלוונטי ומאתגר. [ליצירה]
- [ליצירה] פששש אכן יצירה יצירה. והערה כללית: זו יצירה מדהימה שלישית ברצף שאני קוראת היום. אשרינו שהרמה פה שבה לעלות. אפשר למסור למנחם-באבא שהוא יכול לעשות שאנטי שאנטי בהודו בלי לדאוג לבייבי שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] אשרי הגפרור.. אשרי הגפרור: הוא חפ"שוט שריונר לא פחות ולא יותר. מה שעשו מהילד, הו גוועלד. לפחות לא לקחו ממנו שניים: הומור מקורי ותורה. חג שמח - גפרורון ולכולם [ליצירה]
- [ליצירה] מטפורה מתוקה - אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] טיזר מעניקה לך כלאחר כבוד את התגובה הזו, בתקווה שתשמש טיזר עבור הגולשים להיכנס לשטויות הנהדרות שאתה מייצר. [ליצירה]
- [ליצירה] לאור התגובות ליצירה זו ול"כיסויים" של מיגה שנשלתה מן האוב בעקבותיה, הריני להמליץ לכם על יצירה נוספת המבטאת רעיונות דומים, או לפחות מבוססת על תחושות ראשוניות דומות. היא לוקחת זאת לכיוונים קצת נוירוטיים ואולי אף לסבו-אירוטיים בפרשנות. אמנם שום דבר שהגרעין הקשה של אנשי צורה לא יוכל לשאת, ובכל זאת, שלא תגידו שלא אמרתי קודם. ועוד גילוי נאות למגיבה יש קשר אישי עם הכותבת. שם הסיפור הוא: מירוניבה של שהרה בלאו. תמצאו אותו ב- bananot.co.il [ליצירה]
תגובות