רגש מבטי עת הבטתי אחור
והלב נפנה כעת לזכור
ימי האתמול שחלף עבר
ולבי בגעגועים אליו נכמר
הן איטיב לזכור שנים עברו
כאשר אראה כפות ידיי
אך הימים הם בני חלוף
ולכל דבר וחפץ- ישנו סוף
חורף 2000
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מהכלום בוקע האושר. זו פתיחה יפה של יש מאין. הכל נובע מן הנקודה של אור השמש המביא עמו את כל הברכות שבעולם ועמם חיוך ואז מוזכר הנמען נשוא השיר שאליו פונה הדוברת עד שהיא חודרת אל חובו. ואז היא מגלה שבחובו יש תהום, אך תהום שונה מאשר יש לה. ועכשיו הם שניים ואז מתחיל האושר האמיתי:
וכשאני עוצרת, אני מתעוררת למולך,
ואז האושר האמיתי של החיים מתחיל,
איתך
אהבתי את המסע שחלקת עימנו
[ליצירה]
ועל הכל משתין תוכו
בקשתית ובקו ישר
והוא חושב שזה נהדר
זה נראה לו כמו גשם נדבות
וזה חוסך לו בעיות.
פיגוע דמים נחשב בבירור
למן פעולת שחרור
איום אחמדינג'ד
לקרקורו של הקרפד
[ליצירה]
שיר נע בין תחנות חיים ותחנות זמן, ואחריתו סוד:
בית ראשון-עת השעה האובדת
בית שני-דמות המביטה במראה
בית שלישי -על החוף הדומם שם וכאן
בית אחרון -בקודש המצרף נשמה וסוד
[ליצירה]
תגובות