רגש מבטי עת הבטתי אחור
והלב נפנה כעת לזכור
ימי האתמול שחלף עבר
ולבי בגעגועים אליו נכמר
הן איטיב לזכור שנים עברו
כאשר אראה כפות ידיי
אך הימים הם בני חלוף
ולכל דבר וחפץ- ישנו סוף
חורף 2000
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
--
המלצה!
בשיר זה את מתארת את כל הדברים הרומנטיים שהאהוב מביא:
כוכבים
לבנה
שושנה
רוח מלטפת.
והנה, את מגלה שכל אותם דברים הנם בעצם חרב פיפיות, הם פשוט קמלים והולכים, לא נשארים בעינם, הם מזוייפים, אינם אמיתיים בעינייך.ואיתני הטבע שהם השמש והגשם אשר באופן רגיל מביאים ברכה לעולם ולבן האנוש הופכים ומקצינים וגורמים אך סבל.
את מגלה שרק הדמעות והכאב נשארים, וזה לא מוסיף לך מנוח.
[ליצירה]
נכבה יא נכבה
נכבה יה נכבה
יהוד באו מן הים
סתם כך ללא מטרה
כקורטז וג'ימס קוק
נכנס בהם הג'וק.
פלשו בספינות וארמדות
החריבו תרבות עם תם
שמולם בענפי זית קם.
לא חסו על צעיר וטף
והדם כנחל נטף.
קום צא אל הכפרים
אל דווימה וספסף
צפה אל הדרור שעף
כמוהו עפו הפליטים
שאיבדו רכוש ובתים.
לא עשו עוול לאף אחד
כמעט קיבלו את החלטת האו"מ
אבל היהוד לא הסכימו לכלום,
באו שבעת מדינות היאהוד
ופלשו לפלסטין באיחוד.
חיל האוויר הציוני
הרס השלום המזרח תיכוני.
לא נותר חזון ואות
ואנו נרקבים כפליטים במחנות.
תגובות