והמילים זורמות
רוחפות ונוגעות
יפות וצחות
כמיטב שנותיך
והשושנים פורחות
במגוון צבעים
מפיצות ריחן
בחן ובמחול
כמיטב שנותייך
והדובדבן פורח
עולה מתוך היער
והוא בשל ורענן
כמיטב שנותייך
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- האם אתה כותב בסטייל ה"ירושלמי" ? הרי זה משובח!!! [ליצירה]
- [ליצירה] -- איזה יופי! מזכיר משהו מרוח שירתו של נתן יונתן ז"ל [ליצירה]
- [ליצירה] המלצה קומפוזיציה יפה !: בתים א' וג' עוסקים בהליכה אל שעת ערביים, מן מסע אל נקודה כלשהיא בתוך תוכך. הבית האמצעי,שהוא תמצית השיר, עוסק בזיכרון,בשתיקה בצד שאון הכרך ובאותה נשואת השיר (אשה דקה). בבית הראשון יש איזושהיא קרן קלושה כלשהיא ושעת בינערביים פנויה, אך בביתץ האחרון כבר יש כאב אך בצד אותו כאב ישנם הניחומים. חריזה: מתאפיינת חריזה סרוגה בצד חריזה אסוננטית: אני הולך כל הימים אל שעת בין ערביים כזו אשר יפים לה מועקה וניחומים, טובים לה הכאב - והמזור. דוגמה מובהקת -כזו-מזור [ליצירה]
- [ליצירה] --- דימוי מקסים על אודות יד קצרה הנשלחת אל בין הסורגים! ממש מקורי,כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] ילדים מתוקים. ולפי מה ששלי כתבה ב"עומדת על שלי" ניכר שהעזות והחוצפה ותרבות הקללות הפכו למנת חלקה [ליצירה]
- [ליצירה] מלחישה של נשוא השיר אל שתיקת הדוברת, ישנו דימוי מקסים "כלילה המעניש את היום את גוזל את צבעו" כלומר, ישות הלילה חודרת את ישות היום ומורידה ומפחיתה מקרני השמש ומאורו המבורך על ידי האפלה ועגמומיות: ואולי דבר זה מתרחש אך בנפש הדוברת, הרואה בעיניה אפלולית,ואולם שאר בני האנוש סביב חדורים אור. עתיד שנערם- יכול להיות מובן לשני צדדים: האחד -ראייה פסימית של העתיד בלעדיו, השני-כבר באותה עת נערמות אי אלו תקוות לעתיד בלעדיו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה קוריוז, משורר "הגדה השמאלית" על הגדה הימנית... [ליצירה]
- [ליצירה] חומות מבין עיניך יש שמי ברזל למעלה וקרקע קשה לרגליך נפץ אותן וראה אור השמש מעל שמי מחר בניגוד לשמי אמש [ליצירה]
- [ליצירה] :-) חביב מאוד [ליצירה]
תגובות