מים זכים
בצל אילן
כמעיין שופע
מתגבר וזורם
כאהבה מתפרצת
מים זכים
צלולים וקרירים
לעתים יפרצו
בטרם עת
כאהבה אמיתית
מים זכים
מנקבת סלע
כאוצר הלב
הנפתח ומאיר
לאהבה בשניים
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ובכן
בין השיטין ניתן למצוא את הסובטקסט המעלה פרשנות פואטית כדלהלן:
ניכר כי היו אלו שני אנשים מבוגרים שחיפשו מעט נחמה ונועם בחייהם ולכן עברו לגור ביחד לאחר שבני זוגם האחרים עזבו אותם.
כל אחד נשא עמו/הביא עמו מטען כבד מן העבר, אך במקום להניח אותו מאחור, הם פשוט פתחו אותו האחד בפני השני ובכך נפתחה תיבת פנדורה של ריב ומדון כשמטען לבו של הגבר מאיים לעלות על גדותיו.
האיש ביקש בסך הכל לארוז את המטען עם חפצי העבר ולעזוב עמו...
[ליצירה]
שיר נע בין תחנות חיים ותחנות זמן, ואחריתו סוד:
בית ראשון-עת השעה האובדת
בית שני-דמות המביטה במראה
בית שלישי -על החוף הדומם שם וכאן
בית אחרון -בקודש המצרף נשמה וסוד
[ליצירה]
[ליצירה]
---
תודה על תגובותיכם !
הנה שיפרתי את השיר והוספתי לו בתים, להנאתכם !
[ליצירה]
ולגבי בתי העלמין...
בכל עיר, גם בתל אביב וגם בחיפה, בתי העלמין נבנו בקצה, לדוגמה בית הקברות בקרית שאול... וכך גם בית הקברות חצרים בבאר שבע שהיה מחוץ לעיר.
ואולם... העיר התרחבה והתרחבה עד אשר בלעה את בית הקברות.
ותאמין לי שגם בתל אביב הבועתית קרה כך...
[ליצירה]
פחחחח!!!!! מקסים !
כל הזמן חשבתי כי מדובר ברוסיה הסובייטית. הבלוק הארוך והמפחיד, העבודה, הקור
רק שבתון הפורים הכניס בי את הפקפוק שמא מדובר בארץ אחרת...
בנוי היטב!!
תגובות