רוח בחוץ.
אני מקליד בעיניים עצומות
ונותן לראשי לנטות מעלה.
שם
על התקרה-
פרפר.
כנפיו מכות
נחבטות על הזכוכית החמה.
חורף בחוץ.
אני נעצר
ועיניי נפקחות.
פרי דמיוני נדם.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ** [ליצירה]
- [ליצירה] והקצב בשיר נכון יותר מתמיד. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נורא יפה. נסחפתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, תודה! מתארסים ביום א' הבא בעיר הקודש! ולחברים, בגינות שומרון ביום חמישי של אותו שבוע (של ט"ו באב)- מי שבא - ברוך הבא! פרטים נוספים אצלי באישי אוהב (גם אתכם:) [ליצירה]
- [ליצירה] אוירון. זה ארוך מידי. התייאשתי באמצע. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי וחשבתי והגעתי למסקנה : "חלק מאופיים של הקוראים נחשף בשורה האחרונה של השיר". לא היה לי פיתרון אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] זו קריאה לעזרה? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה. אגב, העדפתי שלא לנקד. [ליצירה]
- [ליצירה] לפני ההארות... פן אחד. שני פנים. וגומר. [ליצירה]
תגובות