היי חגיתית. תודה תודה (על המחמאות וגם על הפרשנות)
וזר בתוכם - אין צורך להיות כה דרמטי. אם שלוש נשים בוגרות זיהו כאן את התחושה כנעימה/סימפאטית, כנראה שיש בזה משהו. ואולי אלמנט הזר בתוכן שלך הוא שגורם לך להבין ש-מר בתוכן. ולא היא. לא תמיד טב למיתב טנדו.
שזיהיתי כאן הוא מתוך הכרה שה-"לבד" מבקר כי אין אפשרות של יחד....או כי לא יודעים איך לקבל מציאות כזו כי הלבד כבר יותר מדי גדול..(ומבכרים את מה שמכירים..)
כמובן שמידי פעם הוא אכן דבר מבורך ונחוץ...
ערבה -שכנראה בגלל שהיא בוכיה רואה תמיד קצת עצב...(אבל היא עובדת על זה...)
[ליצירה]
היי חגיתית. תודה תודה (על המחמאות וגם על הפרשנות)
וזר בתוכם - אין צורך להיות כה דרמטי. אם שלוש נשים בוגרות זיהו כאן את התחושה כנעימה/סימפאטית, כנראה שיש בזה משהו. ואולי אלמנט הזר בתוכן שלך הוא שגורם לך להבין ש-מר בתוכן. ולא היא. לא תמיד טב למיתב טנדו.
[ליצירה]
העצב...
שזיהיתי כאן הוא מתוך הכרה שה-"לבד" מבקר כי אין אפשרות של יחד....או כי לא יודעים איך לקבל מציאות כזו כי הלבד כבר יותר מדי גדול..(ומבכרים את מה שמכירים..)
כמובן שמידי פעם הוא אכן דבר מבורך ונחוץ...
ערבה -שכנראה בגלל שהיא בוכיה רואה תמיד קצת עצב...(אבל היא עובדת על זה...)
[ליצירה]
עושה לדמוע
דיברו על המבנה, על חילופי הדברים ואחר כך הדיבור מתוך העולם הפנימי, זה בהחלט מה שעושה את היצירה למה שהיא, אבל בעיניי מה שנותן לה את הנשמה שבתוך המבנהף זו הנשמה שהבאת מתוכך.
[ליצירה]
עאלק חסמב"ה
מוסינזון לפחות דאג לאיזה ייצוג הולם לעדות המזרח ולאנשים בעלי סטייה ממודל היופי הצברי (בעברית לא קורקטית פוליטית ,קוראים להם מנשה התימני ואהוד השמן)
אבל אתה, בלי בושה, אצלך בין כל הישרואלים ואברומים אין סעדיה אחד לרפואה (אפילו לא קובי רפואה, ע"ע ההרכב הלוזוני לעונת 2003-4)
האמת היא שזה לא אצלך, אתה בסך הכל מתאר מצב, אמיתי למדי של כל יושבי הגבעות האולטרא ווזווזיים (אפילו לפועל הזר שלהם ג'ימי יש שם עם ניחוח של חוזר בתשובה מקראון הייטס) חרד"לבה חרד"לבה חרד"לבה.
[ליצירה]
פששש
אכן יצירה יצירה.
והערה כללית: זו יצירה מדהימה שלישית ברצף שאני קוראת היום. אשרינו שהרמה פה שבה לעלות. אפשר למסור למנחם-באבא שהוא יכול לעשות שאנטי שאנטי בהודו בלי לדאוג לבייבי שלו.
[ליצירה]
מתוך המילים הצלחתי להריח את אלנבי, את העליבות ואת אדי הפיח והייאוש העולים ממנו.
נזכרת בשנים שלמות של רחמים עצמיים בנסיעות ארוכות במוניות שירות 51 מהבילות, מפוצצות בילדים צורחים ומפורסנגים. בחילה אמיתית.
סחתן על כשרון התיאור, השתמשי בו!
[ליצירה]
סתם כך נתקלתי
והתלהבתי קשות. הדאבל מינינג ממשיך גם כשהקטע מסתיים. ומעורר מחשבה ותהיות. אישיות כמובן. לדעתי ביחס לכתיבה בגוף נשי - היה כאן ניסיון הרחקה, בגלל הדמיון האוטוביוגרפי. האין זאת?
[ליצירה]
מתוק
איזו הפתעה נעימה, לא סיפרת לי שכתבת עוד משהו. הווי תחבורתי אוניברסלי.
כמה כאלה יש, ככה תמיד מרגש..
עם פסקול קובלנצי מנצח, מוגש קריר מזגני לסוף הקיץ.
תגובות