להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. זה נקרא לי יפה כשחשבתי על אדם בוגר שכותב את זה על עצמו. מין פכחון בוהק שמתבטא דרך שימוש בילדותיות של ה'כותב' וכן להפוך את זה כמשל (והפעם קראתי את זה כאמירה של ילד שאומר את זה בתמימות) למצבים אחרים חסרי מודעות שאנחנו חושבים שאנחנו כבר יותר חכמים מאתמול ונעשה הכל נכון, ואנו לא מבינים ששוב טעינו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מבט מעניין. אך לדעתי, היה יותר מעניין לשמוע פרטים נקודתיים לגבי דרך הגידול של השירים. ולא להסתפק באהבה ורגישות [ליצירה]
- [ליצירה] הדימוי של המטחנה הזכיר לי שיר של קוסמן הנה: http://www.tzura.co.il/tshsd/book.asp?arid=99 [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים משפטי הסיום שלך משאירים אותי פעור פה. לגמרי. [ליצירה]
- [ליצירה] * כמו שילד מאיר [ליצירה]
- [ליצירה] . רבקה, תסבירי לנו קצת... מה עשית כאן ? כלומר איך.. זה יפה כל כך [ליצירה]
- [ליצירה] זה נשמע לי מצוין למרות שלא הבנתי לגמרי את העיקרא אבל קפצתי איתך מגג לגג על המקף הזעיר(א) תמיד מעניין לקרוא אותך... [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח חזרנו לאווירה ההזויה. נדמה לי שפעם כבר כתבת ככה הזוי. יפה לך. ממש נהדר כיף כיף לקרוא. יש גם את המעבר לשפה אחרת (עליונים ותחתונים) (דבר התורם להזיה) לכמה משפטים במהלך הסיפור. (בדיוק במקום הנכון) * [ליצירה]
תגובות