להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] / חמוד מאוד. נדמה לי שחסר ליטוש אחרון. למשל "הגאולים מלחכים" לא נטעם היטב על הלשון. וגם הסיום עם פיתחת, שהוא יפה אבל לא סיגרת אותו [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] תיקנתי את ההיפוך. זה באמת יותר הגיוני ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] את מגובשת לחלוטין. זה מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו קשה להאמין שפעם היה פה כזה דיון ודגש גדול גם על פה - בצורה וגם על פעם - כי נראה לי שהעולם הדתי שלנו קצת קצת השתנה ולא שהיום לא נדבר על זה - אבל אחרת לגמרי ומעניין אם הפורום הזה עדיין קיים. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, גם אני הייתי רוצה לפרוש כנפיים ולחוש את מגע האוויר החם על שטיח- הדלתות הלבנות-קרות המקיפות אותי מכל עבר ברוך הבא [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה.. מסמן לעצמי שצריך לעבור על עוד כמה שירים שלך.... [ליצירה]
- [ליצירה] הנה ההצעה שלי: הוא עמד בתחנת האוטובוס מחכה לקו הנכון שיביאו לעבודה בבית האבות. "היום שבת" אמרתי "אין אוטובוסים". הוא הביט בי משתאה בעיניו המלוכסנות, כיצד מסבירים בסינית את זמני הנסיעות? * ראיתי עורב שחור מקרטע על הדשא, כנפו האחת שמוטה. ניסה לעוף, ללא הצלחה. הוא הביט בי מתחנן, כמבקש את רחמיי, החזרתי מבטי, כאילו לומר כי אין באמתחתי שיטה לעוף עם כנף אחת שבורה. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד מעניין לקרוא כל פעם את מדרש המילים שלך. מחכים מעניין תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהב קינמון אבל אהבה? למה לא... נחמד מאוד [ליצירה]
תגובות