[ליצירה]
התמציתיות - גרמה לי לקרוא שוב ושוב,
מאוד קצר
אבל מאוד אומר הכל...
כנרת - השארת אותי פעם שנייה בערב אחד ללא מילים :-))
תודה לך על יצירה מיוחדת...
[ליצירה]
בחיי שאבתם אותי :))
תודה לכם על ערבול השירה ללא מלים
על מרקם האגדה והסחף
על שורת המחץ ,
ההכירות האישית, והקסם,
ועל השבח שעלינו לשבח למי שאמר
וברא כּנרת עם שיחים, סודות ואהבות :)
ומחר, יצייר הבוקר שמיים חדשים
כּנרת,
מודה ואוהבת :)
[ליצירה]
נסתרות דרכי
כתוב מאד ברגישות, מעורר הזדהות.
נפלא שמתוך הקושי הנוראי את אומרת
"הוא איתי , הוא עוזר לי , והוא אוהב אותי
ו... היום אני גם יודעת
גם אני אוהבת אותו
ובע"ה גם תמיד אוהב..."
"הוא שתק כי הוא בכה איתי" - נגע בכל אי ההבנות של השתיקות הכואבות, הבלתי מובנות.
[ליצירה]
כמו שכתבת על עצמך: 'ד' אוהב את כולם. אין יאוש כלל בעולם". אז כבר את יודעת שאת לא לבד.
חוץ מזה לא לשכוח את העבר זה בסדר, אבל לשקוע בו, זה ממש לא המקום.
קומי צאי יונתי יפתי תמתי, וראי כמה עזרה צריך עם ישראל, ברגע שאנו נותנים מעצמנו לזולת, אנו מתרוממים מריבצת יאושנו.
אז זהו, את לא לבד, ראי מסביבך כמה ילדים/אנשים זקוקים לך, ועשי למענם - למענך.
(אל תכעסי עלי - תודה).
[ליצירה]
אני תוהה על הנדהם והמזועזע,
הרי אינך חושב באמת הפוך מן הידיעה וההכרה שאיננו יודעים ועוד עלינו להרחיב דעת.
וזה שהצלחת לזעזע את היצר, באמת פותח לך שער לעבודה המיגעת.
הלואי עלי.
[ליצירה]
עינבר יקרה, את מנסה להעביר את הכאב והמחנק בו את מצויה, ועם זאת את מצהירה כי את חרות הרוח אף אחד לא יטול ממך, ואת צודקת,
ניתן לחוש כאן מאבק בין פנים לחוץ, אבל כמו שהדס מציעה, כדאי לעבד את הקטע קצת יותר.
ועם הכח הרוחני שאת מציגה כאן, יכול תוכלי להתמודד,
וגם להתעודד.
[ליצירה]
יורם, ואי, איך חיבקתי את התגובה שלך.
קראתי כמו שאמרת, שוב ושוב, ובכל פעם התחדדו הדברים.
איזה טוב שמפליגים כאן גם מופלגים:)) כבר אמרתי לך שאני רוצה עוד מחכמתך...
ואת יקירה, נוגים לי שירייך ונוגעים.
לדעתי, חיפוש הוא נהדר. אני הייתי בוחנת את דבריו של יורם ורואה מה מתאים לשלב בחיפוש, שלא יביא ליאוש.
היכולת שלך לשדר כח לצד הכאב, מיוחדת בעיני.
חזקי ואמצי---
כל חדוות הנוחם,
כּנרת