[ליצירה]
את כותבת נפלא.
החריזה נהדרת, כמו גם הלא.
גם התוכן חזק וחד.
מיד אחרי שקראתי נצרכתי לקרוא דברים אחרים שלך, כדי לראות אם יש לך גם שירי חסד, שקל יותר לנשום יפה אחריהם (כי הצורה של העברת המילים אליי טובה מאד).
קשה להגיב על שיר קשה.
[ליצירה]
אוי..=\ הרגשת ה"משומשת" הזאת כל כך פוגעת..אני מבין לדברייך..מנסה להזדהות..אבל לכי על הצד החיובי שבעניין-יש אנשים שאוהבים את החמוץ שבתפוז!והם יבואו..=]
יהיה טוב בע"ה ושתזכי לקצת יותר אושר..:-)
[ליצירה]
האם השטות היא טעות?..לא הצלחתי להבין..אם כן,הייתי אומר שלומדים מטעויות,והכרית תשמש לך ככלי עזר בכדי למנוע את כאב הזיכרון,כדבר שתוכלי לפנות אליו כשקשה ולבכות כשצריך..כשבודד לך...
פורים שמחחח=]
[ליצירה]
אילה. אני מבינה את הכאב והתסכול שלך, ואת הרצון שלך להשמע ולהתקבל. אני מקווה בשבילך שתצליחי למצוא את הבמה הנכונה והטובה ביותר, בשבילך ובשביל הקוראים הפוטנציאליים.
נ.ב. אני מאמינה שהחדרת האמונה ביכולת האישית היא לא רעה חולה אמריקנית כפי שניסית לטעון, אלא השקפת חיים שמיועדת לעזור לאדם להפיק מעצמו את מה שיש בו. גםאם לא נולדת להיות אחת מהענקים - לא נורא, אבל בגלל זה אל תפסידי את להיות הטוב ביותר ש*את* יכולה!
[ליצירה]
שני הבתים הראשונים דביקים לטעמי, אך הרעיון דביק ככה שלא בטוחה שאפשר להתלונן על זה.
הבית השלישי מצא חן בעיניי.
יפה איך סגרת את השיר בסוף, עם אזכור האלהים והסיבה לבתים הראשונים (והרביעי).
ויפה שהכנסת את שיר השירים, כאילו מרמז על מה שיכתב בישירוּת בבית האחרון.
יום טוב.
[ליצירה]
מבחינת התוכן
נדמה שכאילו רצית לתאר כמה נורא להיות בהמה בכלל. ומה שיצא לך זה: לא מרחמים על חזירים, ואת חששותיה של פרה. וזה קצת הרבה מבולגן.
גם נראה לי קצת משונה שהפרה לא נרגזה כי חלבו אותה ככה. זה בעצם די הקלה, כי היא מתמלאת בחלב. אבל הייתי בקיץ ברפת, וזה היה די זוועתי. לא רק מבחינת הריחות והמראות. אלא גם איך שזה היה. ממש ריחמתי עליהן; הן ישנו על מצע משותף של החרא שלהן, ותוך כדי הליכה, הוסיפו לו נוזלים ומוצקים לא ממש מוצקים. וזה רק איפה שהן ישנו. כדי לחלוב אותן מתיזים להן יוד על העטינים, ונראה שהן לא ממש אוהבות את זה, לפעמים הן בועטות.
בנוסף, לא נראה לי שהן ממש מקבלות את כל זה באהבה. מבט אחד מהעיניים העצלות-רוגזות שלהן ואת חושבת אחרת.
הרעיון יפה. אך אם רצית לזעזע, יש לך את הלולים, את עגלי החלב, את הדגים..
צורות הגידול וההרג מזעזעות.
אני מבינה שהרעיון הוא בכלל לא לאכול בע"ח. ואני, אישית, חולקת. אבל אם תציגי מראות מזעזעים. המסר שלך גם יבוא בעצם עם הסבר יותר חד.
(יש מצב שאני מקשקשת)
איילה.
[ליצירה]
עומר,
תודה.
כן, העליתי את היצירה הזו לפני חודש בערך.
והסרתי אותה בטעות. החזרתי אותה שוב, כי היא מהווה דמות חשובה אצלי (לא ממש קשה לנחש) כרגע בחיי.
[ליצירה]
לא אומר הרבה. אבל אולי אני לא מתלהבת כי שירה אקטואלית ופוליטית בכלל, ומכוונת נגד אנשים בפרט *מגעילה* אותי.
נראה שאתה משתדל מדי לחרוז.
חרוזים אינם הכרחיים, וכשאתה רוצה להעביר מסר כלשהו (קדימה הם מפלגה של אנשים מפלסטיק, שרק בצע כסף מזיז להם? משהו כזה?) חריזה מאומצת יכולה להוריד מערך השיר..
יום טוב.
[ליצירה]
מצחיק!
בגלל שאלה 24 סוגים אז אין שורה מיותרת. אבל אם לא היית מציין את זה קודם, זה היה שיר משונה למדי.
חוצמזה, רציתי לציין שהשורה האחרונה מצחיקה בגלל שהיא תרגום מעברית; בריטי היה מרים גבה למשפט כזה. (:
חודש אדר שמח במיוחד.
[ליצירה]
בקבוקים ישובים. הצירוף זרק אותי לאיפה שאני.
ובכל זאת תזרוק אתה. וטוב שכך. אפשר להרוג אחרים כדי לקבל פיסת שלווה משלך ושלה. זה חשוב, אפילו.
רק הרוב מפחדים לומר זאת בקול.
לדעתי מיותרת המילה האחרונה. דביקה לי מדי.
בכל אופן, מצא חן בעיניי. או כתגובתך: "יפה מאד".
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
מצוין.
בתוך עם שהתרגל לעצב ותלונות, ולהגדיר כל דבר כחוצפה.. מופיעה נערה מאושרת ומצפצפת על הציפיות מהנוער לרגע, מצפצפת על ההטפות- ומורדת בעצם אושרה.
ואף המספרת לא רואה את החרא והרחמים העצמיים בם שקועה המדינה, ומתייחסת לנערה בזלזול.. כאילו פושעת היא על היותה שמחה.
וזה מוכר. וזה עצוב. וזה מציאותי.
יום טוב.