[ליצירה]
את כותבת נפלא.
החריזה נהדרת, כמו גם הלא.
גם התוכן חזק וחד.
מיד אחרי שקראתי נצרכתי לקרוא דברים אחרים שלך, כדי לראות אם יש לך גם שירי חסד, שקל יותר לנשום יפה אחריהם (כי הצורה של העברת המילים אליי טובה מאד).
קשה להגיב על שיר קשה.
[ליצירה]
אוי..=\ הרגשת ה"משומשת" הזאת כל כך פוגעת..אני מבין לדברייך..מנסה להזדהות..אבל לכי על הצד החיובי שבעניין-יש אנשים שאוהבים את החמוץ שבתפוז!והם יבואו..=]
יהיה טוב בע"ה ושתזכי לקצת יותר אושר..:-)
[ליצירה]
האם השטות היא טעות?..לא הצלחתי להבין..אם כן,הייתי אומר שלומדים מטעויות,והכרית תשמש לך ככלי עזר בכדי למנוע את כאב הזיכרון,כדבר שתוכלי לפנות אליו כשקשה ולבכות כשצריך..כשבודד לך...
פורים שמחחח=]
[ליצירה]
אילה. אני מבינה את הכאב והתסכול שלך, ואת הרצון שלך להשמע ולהתקבל. אני מקווה בשבילך שתצליחי למצוא את הבמה הנכונה והטובה ביותר, בשבילך ובשביל הקוראים הפוטנציאליים.
נ.ב. אני מאמינה שהחדרת האמונה ביכולת האישית היא לא רעה חולה אמריקנית כפי שניסית לטעון, אלא השקפת חיים שמיועדת לעזור לאדם להפיק מעצמו את מה שיש בו. גםאם לא נולדת להיות אחת מהענקים - לא נורא, אבל בגלל זה אל תפסידי את להיות הטוב ביותר ש*את* יכולה!
[ליצירה]
וראוי לצטט את שילה פרבר, שנאמר: "או, שיר סודי"..
יפה. בעצם לקחת אאוטסיידרית אאוטקאסטית אפלה פארנואידית ופסימית ותיארת אותה מבפנים. התיאור נשמע קצת כמו שרצוי שהוא ישמע, מיופה ואפל, ולא הכי נאמן לאמת. אבל אהבתי כי הסתפקת ברמזים ומטאפורות, וזו חולשה שלי.
[ליצירה]
או. הקדמה כה יפה ומרגיעה ואתה הולך ובונה משהו.. והפאנץ' קצת התפספס לי. יצא שתיארת מצב וזהו. ההרס הוא בשורה האחרונה. אין כאן תהליך, אין כאן תזוזה, אין כאן נגיעה. לא סיפק אותי.
אולי פשוט ציפיתי למשהו אחר..
[ליצירה]
הלוואי והיתה לי ספריה להתחבא מאחוריה.
קראתי את כתביה.
(תקרא, תקרא, אולי תרגיש כמו איזה בת 12, אבל אנה הייתה גם חת'כת סופרת)
היתה מתאימה לתקופה הזו ( חלפו 60 שנה, בכל זאת) יופי. כמו שייקספיר- timeless.
-אגב, קצת שרצתי ורבצתי פה, מקווה שזה בסדר.-
[ליצירה]
נאמנות לאמת, וכתוצאה מכך- עצב..(?)
מוכר, וידוע (אישית, כן?)..
וגם אם היה ידוע קודם לכן- הנאמנות הזו חשובה, בעיניי, מהחיים עצמם.
השקט יגיע! העולם יתהפך ויתהפכו היוצרות והטוב והאושר ישכנו בלבבות הנאמנים והאמיתיים..
שכן אולי "צדיק ורע לו", אך לצדיקים מחכה, בסופו של דבר, עולם הבא.
יום טוב.
[ליצירה]
שפה ועלילה זורמות. הרעיון מצא חן בעיניי, סיפורים על הבעה באמנות תמיד כוללים מקרה מזעזע וקשה כלשהו שעבר הגיבור. אך כאן הצלחת בכל זאת לשמור על עניין, ולא הורגשה בקושי נדושות. לא הכל ברור וזה משאיר פתח לקורא לחשוב, וזה יפה.
לילה טוב.
[ליצירה]
שינוי הפונטים וההדגשות, ומריחת המילים ("בוכהההה..") מורידים מהערך. וזה לא עובר את השורה הראשונה. זה לא נראה אמיתי, למרות שאני בטוחה שכן. למרות שאישית, סולדת מכל התוכן השטנצי הזה; נשמע כמו אוסף סיסמאות וקלישאות שמישהו דחף לך לראש. נראה כמו איזה שלט מתנשא, מרחיק, חסר טעם. מה המטרה כאן? מה את מנסה לומר? שמי שלא שומר על היהדות "טובע בבוץ"? יצירתי משהו. איפה את בסיפור הזה? את מנסה לקרב? את מנסה להחזיר בתשובה? כי יוצא שאת פשוט מרחיקה, ומתנשאת, ולא אומרת משהו באמת. סליחה, אבל זה באמת הכעיס אותי.