[ליצירה]
מתוק ומשונה (ומשונה זה טוב). למרות שהכותרת כל כך מזמינה למשהו הומוריסטי ומושקע והשיר עצמו קצת אכזב. תמוה לי למה אהבת השניים תשאר בלתי פתורה? אגב, ביטול "האם" (כך שזה יהיה: "הנשלים?.. הנושלם?") בשתי השורות האחרונות היה יוצר מבנה קצת יותר פירמידי והיה נותן לחידה קצת יותר מקום והיא הייתה יותר מורגשת כך- אי יציבות.
אך לסיכום- קצת לא ברור, אבל הרעיון מצא חן בעיניי.
[ליצירה]
עומר,
תודה.
כן, העליתי את היצירה הזו לפני חודש בערך.
והסרתי אותה בטעות. החזרתי אותה שוב, כי היא מהווה דמות חשובה אצלי (לא ממש קשה לנחש) כרגע בחיי.
[ליצירה]
הלוואי והיתה לי ספריה להתחבא מאחוריה.
קראתי את כתביה.
(תקרא, תקרא, אולי תרגיש כמו איזה בת 12, אבל אנה הייתה גם חת'כת סופרת)
היתה מתאימה לתקופה הזו ( חלפו 60 שנה, בכל זאת) יופי. כמו שייקספיר- timeless.
-אגב, קצת שרצתי ורבצתי פה, מקווה שזה בסדר.-
[ליצירה]
מצוין.
אהבתי את התהליכיות בשיר. לרוב, בשירים עם מטאפורה כזו, המשורר מניח למטאפורה להיות ענקית ולסחוף את הקורא. אך כאן קרה משהו.. לא סתם תיאור מצב יבש.
שירה בשלה ובוגרת של ילד נזוף, ילד שמחכה.
[ליצירה]
אז בעצם ניסית לומר שהנוער המתנחל הוא נוער שפורק אגרסיות ומורד בדרך המסוימת הזו של אלימות ונזק. יכולת להביא את זה בצורה יותר סימפטית. כל המסביב זה שטויות וכל מיני סטיגמות לא משעשעות ולא יצירתיות. יופי שהן גם לא החזיקו עוזי ורכבו על גמל. עניין הצביעות המוזכר בשורה האחרונה הוא לא נכון בהקשר הזה, כי יש דעות רבות בקרב המתנחלים איך יש לנהוג- חלק טוענים שבאהבה וחלק אומרים שאהבה כבר לא תעזור וצריך לזעזע.
לסאטירה שכזו תמיד צריכה להיות אמרה, אך כאן היא לא מעורפלת, עמוסת סטיגמות קלישאתיות וכך מעייפת. היה פוטנציאל איפשהו.
[ליצירה]
חשבתי יותר בכיוון השראה, מוזה, דמיון.. הרעיון נחמד למרות שנדוש. באיזשהו שלב הרעיון בהיר, והפאנץ' נקטע. אני חושבת שאם היה קצר יותר, הפאנץ' היה חזק יותר. אתה הולך ובונה ציפיה למשהו גדול, וישנה קצת אכזבה, כי הרבה אמרו זאת בצורה דומה לפניך.
בכל אופן, הכתיבה עצמה מצאה חן ברובה, והקטע משעשע למדי..
לילה טוב.
תגובות