חבל שלא שתית
עוד
עד שלא תזכור
דבר
איך נשקת לי
תחת עץ הקלמנטינות
ריח
פרי הדר
עלה אז
באפינו התערבב
עם ריח בושם
של גופינו
והתאדה
כמו חלום
אהבתינו.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שינוי מבורך, זה מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] דב- גם אתה וגם שי דוידס החלטתם לרגש אותי היום- אז הצלחתם (שי עשה זאת במסר אישי וחבל על ציבור הקוראים שהפסיד את מילות הקסם שלו). אז תודה, על המחמאה בסוף- היא שווה יותר מאלף מילים. ותודה על התגובות והיחס-תמיד. איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] קשה שלא להבין, עם הסבר כזה, למרות העובדה שההסבר הוא כביכול, פיזי-מדעי, הוא מעורר רוחניות באופן מופלא. הייתי נמנעת מסיומת השלולית, כן הביעבוע, כן התסיסה והצריבה, אבל בלי אותה לולית חומה שמורידה את הקורא חזרה לכ"כ גשמי וטכני. [ליצירה]
- [ליצירה] ארבע השורות האחרונות- הן יצירת מופת בפני עצמן!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תובנה יפה ומנוסחת נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, לשניכם. התרגשתי מתגובותיכם. [ליצירה]
- [ליצירה] שי: הייתי משנה את שכתבת כך: "הרוח נשאה אותה כאבק לעיניי וכסערה חולפת עברה על פניי מותירה תחושה של בדידות" ומפרסמת זאת כיצירה יפה, יפה ביותר! (שנוצרה מסיעור מוחין של שלושה יוצרים, שזה יפה עוד יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] זורם, מזמין ולוחץ על נקודה קטנה ומדוייקת ברגש.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה, שנה טובה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] האמת שמזכיר... למה כוונתך? [ליצירה]
