הכל גמור.
אין זמן להשתובב
לחפש פחיות בירה
המזכירות עבר מיותר.
אני יוצא לגינה לאסוף
פרחים
כן פרחים
להעלות קורבן לזכותך.
את מעלה על פרצופך
שמץ של חרטה ואני
מתכנס ובוהה.
"למה הירח סגול הלילה"?
את שואלת,
וכשבאתי לענות
כבר לא היית.
[ליצירה]
יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר.
דרוש עריכה.
ואולי כך יראה:
האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק?
אה - הה
אינסטינקט הגעגועים הנשי
זוקף את אוזניו הרגישות.
ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי
נובחת צורחת געגועי לירח -
ואהבה ושלווה בשדותינו - אין.
ועכשיו בזהירות יפתי,
בזהירות פחדי,
פן יברח ממני ליבי
ואני אגרר אחריו -
פחד יפתי, פחד ליבי
פחד.
תגובות