.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
[ליצירה]
ממש יפה. אפילו אם זה נועד לזעזע, ואני חושבת שכן, לפחות אני הזדעזעתי, אבל יש דברים שלא כותבים עליהם הרבה כי אלימים מדי או בעלי מסר קשה וכו'.
נכון עשית שהעלית את נושא האלימות במשפחה וגורמיה בצורה הזו. מי שלא יכול להתמודד עם הדברים האלו , שישאר בסרט שלו שם העולם הוא יותר טוב ממה שהוא באמת.
טל.
[ליצירה]
ומישהו בכלל חשב על מיכל? (הקטע שנגנז, או שלא..)
מביטה בך, דוד
ורואה רק טירוף,
ערבול, סחרור, ריחוף
בלתי מתפשר בלהט הרגע.
מבעד חלוני יחף אתה
כמעט ללא עטרתך,
ללא הגיונך,
ללא המים שכנגד האש,
ללא אני.
"ומיכל, לא היו לה בנים"
רק אש,
ומים שזרמו להם הלאה,
אל מחוץ לחלון...
תגובות