את,
שאחזת במפתח האושר
שלי,
שצללת לתוך עיניי
וליבי
היה לך כעוגן
כף ידי
כמחסה
ארזת ועזבת
ואני
כהוזה.
מתרפק על שברי
זכרונות
שהיו לי
ולך
פעם יחד
ופתאום ניכסת לך
כל דימעה
של כאב
אם היה
כזה בינינו
ואולי,
לא היו הדברים
מעולם...
[ליצירה]
זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו".
[ליצירה]
דב- ההזמנה הרומנטית היא עבורי- לתת הצעות לסיווג :) ?!
שי- אולי מונולוג, אולי "קטע", לא יודעת, זה פשוט לא נקרא לי כשיר, אבל זו רק עניות דעתי, אתה יודע... קטונתי, בכל זאת...
[ליצירה]
יפה, כל כך יפה.
ותרשה לי שוב (ואני אסתכן בלהשמע תפשנית קימעה, אך לא זו הכוונה)- איזה שינוי בחודשים האחרונים, איזו התקדמות, תיחכום, עדינות, רגישות ויופי גלומים ביצירות שלך.
איתך, מלווה ונהנית...
איה :)
תגובות