צל ממני רד
צל צלה של אשה,
כבה פנס הרחוב
המאיר עליי,
דומייה השתררה
לעת ערב
ברחוב הצר והמעיק.
משהו בכל זאת
מבליח ומאיר,
נראה כפנס קסם
מונע כח טמיר.
האור שבחובי
המציף את נשמתי
יפלס הדרך הישרה
אל המכורה
אל התקווה
שבאהבה.
26/2/03
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
נכון.
אבל אני בטוח שאם האבא או האמא היו מגלים מה שעושה הבת הם היו מתרעמים. מפני שהחברה החרדית היא חברה ערכית ומקדשת את הערכים הרוחניים לפני הערכים הפיזיים
[ליצירה]
יא ירושלמי.
לא ידעתי שיש לך ערך בויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99
[ליצירה]
יצירה יפה! מצב רוח כזה של עונת מעבר שלפי מה שכתבת נותנת לך השראה רבה ליצירה.
לעניות דעתי, טוב היה אם היית מפרידה את השורות הבאות משאר היצירה:
אהובים עליי ,
ימים אלו.
בם היצירה זורמת כנהר