לעטרת ציון
"ועכשיו ברצינות"
היא מצהירה.
אני מרצין פנים
ומתמקד
נותן לשקט לעשות את שלו.
את אומרת שזה מוזר.
שזו פעם ראשונה
קר
לא מוכר.
את החיוך מהצד השני
לוּ יכולת לראות.
[ליצירה]
אני לוקח אותך הצידה
ומפשיט אותך מיצירותייך
אז
במבטי זימה
אני עוטף את עורך
ומצמיד את פי אל שפתייך.
את שומעת את נשימותיי?
המריחה את את הבל פי?
עכשיו-
תתמסרי.
תגובות