עכשיו אני יודעת
נפתרה התעלומה
"ואם רק יידע?.. ואם רק לי חיכה?..."
ואין עוד "מה אם?" ו-"אולי?"
התשובה כבר ניתנה
עכשיו אני יודעת
עכשיו אני חופשיה
איך ירגיש עורו בקצוות אצבעותיי,
והאם שפתיו רכות לנשיקה?
עכשיו אני יודעת
שלעולם לא אדע
אלמונית פלונית
-
אין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל תמיד הצלחתי להרוס את הבצק...:-)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי עדיף שלא תדעי... כי לו ידעת ודאי היית מצטערת על כך שיודעת את, ולא היית זוכרת איך היה זה כשלא ידעת.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא אדע לעולם-כי שאלתי וקיבלתי תשובה והאם עדיף לא לדעת לעולם,או לדעת ולאבד זו שאלה קשה. יותר קל לא לדעת מה הפסדת... [ליצירה]
- [ליצירה] לויודעת למה החלטת שלא תדעי לעולם, אבל גם אם לא תדעי לגביו, את עוד תדעי לגבי אחר. היי סמוכה ובטוחה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה זה קורה כל פעם מחדש, ואולי זאת הפעם האחרונה? אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] : ) תודה רבה בנות... ...מסמיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] חזק משפט חזק,כואב ואמיתי להדביק על הקיר ליד שאר המציאות שיש כאן. (ותודה למשתדלת ושחף שכתבו תגובה ובזכותה גיליתי את המשפט הזה) [ליצירה]
- [ליצירה] מבינה את הרגשתך אז הנה תגובה... [ליצירה]
- [ליצירה] לשיר מסכימה איתך,ואת בהחלט היטבת לתאר את ההרגשה. זה עניין של כשרון הכותב להעביר את תחושותיו,בין אם הם מבוססות מציאות ובין אם לאו, בין אם הם מטאפורה או אמיתיות. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה נכון... תמיד אנחנו השופטים הכי גרועים ומקשים על עצמנו. אם היינו נותנים לעצמנו את החופש שאנחנו נותנים לאחרים, לטעות,להתרגז,לאבד שליטה ויודעים לקחת את זה בפרופורציה המתאימה,אז היינו הרבה יותר שקטים. זו גם המסקנה אליה גם הגעתי אחרי 20 וכמה שנות חיים... [ליצירה]
- [ליצירה] :-) בגדי המלך החדשים... קטע גדול שמכניס לפרופורציות נכונות. מצחיק ; ) [ליצירה]
- [ליצירה] עוד הפעם.. כל פעם מחדש אני מופתעת עד כמה שהסיפורים/שירים שלך פשוט פוגעים בכל נקודה. פשוט מוכשר,משורר מלידה. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על השמאלץ אבל זה מזכיר לי שיר של ונסה ויליאמס "How can you give your love to someone else,and share your dreams with me" תמיד יש את אלה שבאים לבכות להם,אבל כשהכל בסדר הם נישכחים בצד. מצד שני יש את אלה שנשארים בצד כשהכל רע,וכשנרגעים נזכרים בהם שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... שיר קליט ומדבק, את גם מנגנת בגיטרה? [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה בעצב שה כן כך? למה קיימים כל כך הרבה שירים עצובים שכן מצליחים לדקור בלב ולהעביר את התחושה כל כך טוב? למה זה לא אותו הדבר עם תחושת השמחה והאושר? אולי יותר כל להזדהות עם הכאב,וזה רגש יותר מכר ושכיח? [ליצירה]
תגובות