אין לי ולוּ רגע אחד לפני שאגמר כאן
אין לי ולוּ - -
צלצול אחד לפני שאֵדוֹם.
אין בי אחוז אחד של
קוטג' אדום
שאוּכל לאכול אותך,
בלי שתרגיש.
שלמתי לך אלפי חוטי זהב כדי שתבוא הנה
מהר
קראתי בקול עכברי בִמעט
כדי שרק אתה תבין
ושכחת.
[ליצירה]
אוף. יצחק יקר,
אל תכעס עלי, טוב? אבל עדיין לא הבנתי...
..
א..האם תוכל לרדת אל מקום מושבי הדל, אל השכל שלי הקטן והלא מבין..ולהסביר לי באופן שכן אבין..??
תודה...
ילדה
[ליצירה]
אין סיבה לא לבכות. צריך להוציא את הכאב הזה,השורף מבפנים. ולבכות--דווקא פתרון טוב לכאב.
הדמעות מוציאות הכל החוצה. והלב. מתרקן.ונהיה יותר קל לסחוב הכל.
אנחנו איתך.
[ליצירה]
יוווו!! <צועקת פה בקול בהתלהבות וכולם מסביב נבהלים..>
מדהים. וואו וואו וואו.
שיוו.
בהתחלה זה נראה לי כמו משהו מסרט מצוייר או אני לא יודעת מה. פשוט נפלא.
(:
[ליצירה]
וואו. עצום.מדהים.מרגש.ממש כתיבה יפה! כתיבה מקצועית,וואו,כ"כ אהבתי-באמת כישרון מה שהולך פה,אני חייבת לומר-כשרון שלא כולם פה זוכים שיהיה להם...
תמשיך לכתוב!!
עטרת
[ליצירה]
כתיבה מ-ה-מ-מ-ת!!!
נכון,אין לגבור על הכלא,אי אפשר לצאת ממנו.
א-ב-ל..אפשר להשלים איתו כך שהוא לא יהיה הכלא שלנו..שיחד איתו נגיע אל מה שאנחנו רוצים-שואפים להגיע. אין צורך להלחם בגוף. הוא לנו לעזר להגיע אל אבא.שאוהב.
בהצלחה..(:
עטרת
[ליצירה]
תודה רדף יקר
אתה באמת צודק, זו תחושה שהיתה לי כ"כ הרבה זמן-וטוב (!) שהוא אמר לי על הטוהר שאין לי- כי סוף סוף הכל יצא, בתקווה שלא רק לרגע- אלא שזה יימשך ולא יפסק לעולם. מה שאני כ"כ חוששת ממנו, שזה יפסק מהר, שזה רק רגע של התעלות- ואז זה ייעלם בלי שום שינוי משמעותי. ואני ממש ממש ממש מקווה שלא.
והאמת היא שאני לא יודעת מה לעשות כדי לשמר את זה בי.
תודה כולם על העידוד, אני באמת צריכה את זה..
בתקווה לטוב,
ילדה
תגובות