זה שיר של נוף
נוף אהבה וערגה,
שיר שזורם בינות
אשדות נהר קוצפים
בין נאות דשא
אט אט רוגע
אך נוגע.
זהו שיר כניסה
אל הטוב והיפה,
הדומה ליהלום קטן
נוצץ בתוך האפילה
המאיר וצובע
את גוון עולמנו.
משנה באחת
את מסלול חיינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אני קורא את הביוגרפיה על שרון "הרועה" ועל פי מה שקראתי אני יכול לומר כי האיש שרד טרגדיות וכשלונות
אך לא שקע אלא למד את הלקחים והמשיך הלאה. כך אני לא אתפלא אם האיש יתאושש כמעט לחלוטין.
[ליצירה]
שירתה של הבודדת. יש כאן שמץ של כתיבה מוזרה:
"בין ארבע גברים כורעת על ארבע" אפשר להבין מזה שחייך נקרעים בין ארבע גברים, או שמא היו לך מערכות יחסים עם ארבעה גברים במהלך חייך. את כורעת על ארבע אולי מחפשת את העבר?
"הולכת מדירה לדירה
מגבר אחד לשני"
אולי את תרה את העבר. מחפשת את היחיד ההוא שעזבת והקשר איתו התפספס.
נוזלים- נוזלי ים העבר המתערבבים האחד בשני ויוצרים במכחול את השיר הנבנה..
או- שאולי מערכות היחסים האלו מתרחשות בהווה הנתון ואז יש בכתיבתך שמץ של שירה אירוטית משהו ואף מעבר לכך.
[ליצירה]
---
כמה שזה נוגע ברבים מאיתנו, הלבטים הללו באהבה, הספקות האוכלים בנו בכל פה ולא נותנים לנו מנוח.
כמו כן שני שברונות, השיברון הפיסי של כלי החרסינה מול שיברונו האפשרי של הלב.
העלית זאת בצורה יצירתית ובצל הנוף האורבני של תל אביב
ישר כח
תגובות