רוצה לנצור את הרגע
להקפיא
.
בהבזק מצלמה
את החום הזה
לעצור
.
לשניה את הרטט
לנשום
.
נשימה כפולה
שאין לה מקום
כי בלב נפעם
ובנפש שוקקה
נחרט רגע זה
ונותר
.
לזכרון.
איה יקרה.
אני כותבת לך בזאת. מתוך התאהבות בשירייך.
אני מקנאה בך. אני רוצה להיות כמוך.
אכן יש לך את היכולת להעניק לי כישרון.
אנא איה אל תחדלי לכתוב. איה מקווה אני שתוכלי לקרוא גם את שיריי ולהעיר את הערותייך.אשמח לקבל את עצותייך.ליטל.
[ליצירה]
איה
איה יקרה.
אני כותבת לך בזאת. מתוך התאהבות בשירייך.
אני מקנאה בך. אני רוצה להיות כמוך.
אכן יש לך את היכולת להעניק לי כישרון.
אנא איה אל תחדלי לכתוב. איה מקווה אני שתוכלי לקרוא גם את שיריי ולהעיר את הערותייך.אשמח לקבל את עצותייך.ליטל.
[ליצירה]
מסר- כמה זה יפה! אני נהנית לקרוא את יצירותיך לאחרונה- יש בהם, לעניות דעתי, ובלי שמץ של יהירות- קפיצת מדרגה, ליטוש והתקדמות שינוי שאין לתארו. משהו מאוד קיצוני השתנה- הכתיבה בוגרת יותר, ממוקדת יותר ויפה!
הייתי משנה את השורות הראשונות כך: בשעת בין השמשות/כשראיתיך לראשונה/ציירתי דיוקנך בשחור ולבן/וכשעלתה הלבנה/זהרו פנייך באור נגוהות וכו'
בל זאת רק אני וזה כנראה שאלה של סגנון...
[ליצירה]
הבנתי, ניסיתי לדלות הכרה בתחושה, לחפש אם אני מבינה אותה, אבל- כמו שכתבתי, כיף לי, שאת (והלוואי וגם אחרים), מצאת תיאור תחושה מרטיטה/מרגשת/טובה/רעה, במילותיי שלי, אם הצלחתי להרטיט לך משו בלב, זהו שכרי!!!!
רק אושר ותודה,
איה :)
[ליצירה]
תודה לי? אני שולחת לך בחזרה את הערכתי -
אליך וליצירותיך, רגישותך, רהיטות שפתך וכתיבתך המדוייקת כל כך, היפה כל כל (...) לא הותירו לי כל ספק כי אם להענות לבקשתך. תודה על ההזדמנות, נמשיך לקרוא איש את אחיו ונגדל, נצמח, נשתפר ונתקדם...
לחיי יצירות היוצאות מן הלב ומכוונות להכנס ללבבות אחרים...
תגובות