חולה ומשוגע,
דיברת איתי בקול מחורר
שמעתי רק מרווחים
ביחס הזה של אלקטרון וניוטרון
וכדור טניס ושמש
כאילו כל העולם הקשיב לנו
מעלת חום אחת
למה לא הרווחתי אותך אז
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תיקנתי את ההיפוך. זה באמת יותר הגיוני ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני צריך להודות לחברים במפגש-כתיבה-'צורה' שהערותיהם המדויקות עזרו לי כאן ובמקומות אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] * אמאל'ה, גרמת לי גם לרצות לברוח ומהר. [ליצירה]
- [ליצירה] חוזר אחרי שנים [ליצירה]
- [ליצירה] כן שי, לעת עתה נראה לי שאשאיר את זה ככה. נח לי עם זה ששני הגירסאות נמצאות כאן. וזה מספיק על אף התיקונים הקלים שהיה צריך לערוך בכל אחד מהם. .. . ובכל זאת אומר שהסיום של הגירסא שבתגובות "זו שירה" חביבה עלי יותר. מנחם שנזכר במעט געגוע איך שב תלמד היה ביטוי מוביל בישיבתו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, למרות שבדרך כלל כאשר מנסים לקחת מטאפורה וללכת איתה לאורך כל הדרך אז מחליקים בסיבובים וזה לא יוצא כל כך. כנראה שאנחנו דומים מדי למילים ולכן זה לא כך כך מסתדר... [ליצירה]
- [ליצירה] זה בטוח נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך הרבה זמן לקח עד שיצאה תגובה כל כך פשוטה של הזדהות עד כלות. אכן לחיבוק הזה היה מחיר. מחיר גבוה של תהיה ואיבוד. (וגם 400 (או אולי 700??) זה מחיר לא נמוך) אבל הוא בהחלט עשה משהו לרויטל ואולי המחיר הזה היה שווה כי היא כבר לא שם, בחיבוק ההוא אלא בחיבוק העתידי. והוא יפה לה ומגיע לה. [ליצירה]
- [ליצירה] / חמוד מאוד. נדמה לי שחסר ליטוש אחרון. למשל "הגאולים מלחכים" לא נטעם היטב על הלשון. וגם הסיום עם פיתחת, שהוא יפה אבל לא סיגרת אותו [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, הפכתי את התמונה. אבל אני חייב להודות שהסתכלתי במשך זמן רב על התמונה במצב הקודם שלה. וניסיתי לדמיין מה מצויר בה. ולדעתי, שאינני מחבב מדי תמונות נוף, היה בה משהו מעניין. נסו ותהנו [ליצירה]
תגובות