אני כותב את שארית יומי
על דף כחול.
וכשאבוא במרומים
יהיה מונח לפני העליון
ויקרא משיריי.
על זאת תקבל כך
ועל זאת כך
והנה זו ששברת את ליבה
אך הנה מעשה צדקה
ופה הרהור עבירה.
כך, כשעובר אחר דברי הימים
ימיר את הכל ב
אהדת קוראים.
[ליצירה]
אנחנו לא חיים בשביל הרגעים הקשים. פשוט לא מסכים. אם אפשר שיהיו פשוטים אז למה לסבך אותם?
לא מתכוון לפשטות הדעת, על אף שגם לה יש את היופי שבה, אלא לחוסר סיבוך ומורכבות. כמו השירים שאני אוהב. החייים כשירה!
תגובות