תולדות חיי כתובים במחברת
חלקה דפי יומן
השאר דפים ריקים
מי שקורא את היומן
יודע מה כתוב בדפים הריקים
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ומי שקורא את השורות הריקות יכול גם, לעיתים, לתת להן פרשנויות שונות. אולי כמו למילים, שגם אותן ניתן לפרש בדרכים שונות, אלא שבמילים תמיד תוכל לטעון שכוונתך היתה שונה, תוכל להוכיח הקשר. בשורות ריקות לא תוכל אלא להעיד שכאן היית, ולעיתים, לעיתים אף לא זה. מה גם שמתעוררת השאלה, אם כל הרושם שנותר ממעשיך הוא שורות ריקות, האם שווה להכיר אותך? האם שווה להגיע לנקודה שבה המשמעות של השורות הריקות משמעותית עבורנו? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה כל כך נכון ! עוררת בי הזדהות מוחלטת. וכמה הרבה מאמץ מושקע בכתיבת הדפים הריקים, החשובים והמשמעותיים כל כך. (..והרוויח מי שמכיר אותך, ללא שיקולי תועלת, שידע לקרוא גם בהם..) [ליצירה]
- [ליצירה] בחלקת דפי היומן קברתי את עברי ולא השארתי פרח ניחומים [ליצירה]
- [ליצירה] נזכרתי בזה שפעם כתבתי כך אני כותב. לתת לזה, ביטוי. לא פה. בחיי. זה כל הסיכוי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר לומר בכמה מילים כל כך הרבה ?! כל הכבוד. אגב, זה נכון לכל גיל. [ליצירה]
- [ליצירה] שלא יהיו אי הבנות, לא התכוונתי לבטל את ערכו של השיר אלא לציין שתחושה זו ישנה גם לאחרים, אבל בפירוש, לכל אחד יש משמעות אישית משלו. זהו ביטוי הממחיש כמה אנחנו רחוקים ממאוויינו, ומחפשים את הדרך להגיע אליהן. לכן פלונית, ראי בתגובתי,הזדהות עם תחושותיך ולא משהו אחר [ליצירה]
- [ליצירה] זה השיר הכי יפה שקראתי עד עכשיו. אני מקווה שגם כותבי שירים קצרים ומתוחכמים, לפי מיטב השירה המודרנית יידעו ליהנות ממנו. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי ! האהבה לטבע לעולם אינה אהבה נכזבת, שקוראים עליה בהרבה שירים באתר. את הטבע ניתן לחבק בלי שהוא ידחה אותנו וישאיר אותנו בודים. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, תודה. אני צריך לחשוב על זה, אבל לא לקלקל. לנצל את הדימוי באופן שהסיומת תהיה תתאים לרמה שלו. אני מקוה שאצליח בהמשך. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] נני אחרת, הינני מציע לך דרך אחרת: הפתרון מחולק לשניים: 1. לִמְדִי לשפץ, בעצמך, את עצמך. 2. מצאי מישהו שיבוא לחסות בצל האוהל שאַת בעצמך שיפצת וממשיכה לתחזק אותו. מצפה לשיר הבא. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אני בהחלט מסכים שיש הבדל בין השירים וגם בין הסיטואציות. אני גם מניח שאפשר יהיה לתפוס אותי בבורותי, הרי איננו אמורים לקרוא את כל השירים שנכתבו אי פעם. בעיניי לכתוב שיר על אותו רעיון במטאפורות שונות הוא לגיטימי בהחלט. בשני השירים "שם המשחק" הוא נתק וניכור בין אנשים קרובים. אגב להשוות אותך לז'אק פרוור זו מחמאה. ממליץ על שיריו יורם [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר קצר ויפה ועדין. קל מאוד להתחבר אליו ולהנות מסגנון הכתיבה (: יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אבנר ידידי, עשיתי לעצמי תרגיל, רק אחרי שקראתי את השיר הסתכלתי מי כתב אותו. אמרתי לעצמי: "הנה כותב, שיודע איך לשיח בינו לבין עצמו, לשאול את השאלות ולחיות בתוכן, להתחבר עם הכאב ולא להילחם בו. יש אנשים שלמדו את זה אבל רק מעטים יודעים לבטא את זה כמוהו". ואז גיליתי שזה אתה. אבנר, התחברתי אליך, תמשיך כך. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, מעניין איך שני אנשים מגיבים על אותה יצירה באופן כל-כך שונה (עייני בתגובה שלי). לעניות דעתי הדימויים במרכז השיר הם ענקיים ויכולים לעורר קנאת כל משורר גדול, ודוקא הסיום חסר לי. בכל אופן אני מדפיס את השיר ושומר אותו באוסף השירים, האהודים עליי. [ליצירה]
תגובות