[ליצירה]
אם אשכחך ירושלים
המפגש הראשון שלנו בשיר של הדס, עם "עלייתנו" לפוסט-ירושלים שלה, הוא עם המילה "פסולת". זה משקף לדעתי את תוכן כל השיר. נראה לי שהפסולת "סודקת" את הרחובות, כיוון שאין אלה סתם רחובות, אלא *רחובות ירודשלים*, מהם היינו מצפים להיות כליל השחמות והיופי. כל השיר הוא על הסדק הזה, לפי המעט שהבנתי. העליבות, הפסולת, ההתפוררות, ה"קולות הגרוניים" (השכונות הערביות של ירושלים?) חתולי הרחוב וכו'. לא לזה אנו כמהים כשאנחנו מתפללים על ירושלים. ירושלים היא מושג, סמל, מושא לכמיהה של דורות על דורות, והדס מציגה, כך נראה לי, את החלום מול שברו העכשוי.
תסתכלו גם על הכותרות של החלקי השיר - מה יש לנו במקום עליה לרגל, במקום ניסוך המים. (אני לא יודעת מה זה "זימון", אך מניחה שזה גם קשור לעבודת המקדש באופן כלשהו). ולכן "...לשמך/ הכמו-מובס כמו-דהוי". עצוב.
[ליצירה]
מוטב מאוחר מלעולם לא
מקוה שעדיין רלוונטי להגיב, אחרי שנה וחצי (מה לעשות שאני חדשה פה):
(טוב, אני לא אכתוב לך כלום על הכתיבה שלך, כי את זה אתה יודע לבד) אבל בקשר לגשרים - מישהו שאל אותך שם למטה מה משמעות שריפת הגשרים, וענית לו משהו על ניתוק העבר. זאת המשמעות הרגילה של "לשרוף את הגשר", אבל כאן נראה לי שיש משהו נוסף -
כי נראה לי שבסיפור הזה הגשרים הם סמל אירוני, הם אנטי-גשרים, תחליפי- גשר, גשר שנכשל... דוידי לא הצליח לבנות את הגשר בינו לבין העולם,לבין אנשים אחרים,בין החומר לרוח, אפילו בין החלקים השונים של עצמו (וגם מחלת הנפש שלו מתאפיינת במעבר בין קטבים קיצוניים...) רצה להשתמש בסיגל כגשר אך הפער היה גדול מדי. הגשרים שבנה היו עדויות לחסרונם של גשרים אמיתיים (וכשאבא שלו שורף אותם, הוא בעצם שורף את האנטי-גשרים, אולי מתחרט על שלא השכיל לבנות עם בנו גשרים אמיתיים במקומם).
נ.ב. בדקת עם מישהו מקצועי עם התסמינים שתוארו אכן מאפיינים "מאניה-דיפרסיה" (לאן נעלמה ה"מאניה")?
[ליצירה]
אני לא מצטרפת לשבחי קודמי. כל קיטונות הבוז הכעס המרירות - הארס שאתה שופך על הקוראים עשו לי רע מאוד. אני תמהה על כל אותם ששיבחו את היצירה, איך הם כהי רגשות במידה שמאפשרת להם להנות מהאלימות המילולית הזאת?...
פרט לכך, הסוף לא אמין. לכל אורך ה"יצירה" המספר מתאר בגוף שלישי את "כל אותם נכים שלמענם תוכנן היום", ולבסוף מסתבר שהוא אחד מהם? - אבל אחד מהם לא היה מתבטא כך. אלא אם כן זה מישהו שרק עכשיו נפגע התאונה וכדו', והוא עובר שלב של כעס עצום. אבל האירוע המתואר היה עבור ילדי CP וכאלה, שסובלים נכות זו משחר חייהם. אדם לא היה עומד בעוצמה כזאת של כעס כל החיים!
בקיצור: גם גועל-נפש מרעיל, וגם לא אמין.
ותודה לילד על ההמלצה.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
וואלה, זה ממש נכון! ... רק חבל שבשביל הסוף השונה הייתי צריכה לקרוא את כל הסיפור, שמוכר לי מגיל 5 בערך... אי אפשר היה לקצר איכשהו? אפשר היה לצמצם עד כדי פסקא אחת אפילו, ולרמוז על כל שאר הסיפור, המוכר ממילא