רוצה למצוא נתיב
למילים הגבוהות יותר
לחזיונות מוארים, רוטטים
לפלס את דרכי
אל שערי דמעות -
שכך מובטחני -
לעולם
אינם ננעלים
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אאוץ'! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. לא מובן עד הסוף (לפחות לא לי) - מי היא אותה "רחל" ומה המשמעות שלה עבור המספרת? אם לא מדובר במשפחה, ואין כאן כאב, מה קושר אותה אליה וגורם לה לבקר שם כל כך הרבה? ואיך זה שעוף החול, שאמור לסמל תחיה ובריאה מחודשת, מצטייר(ת) כאן כמסמל את ההפך? כאילו מאסה במחזור המוות-חיים-מוות-חיים ובירה במוות-וזהו? כנראה שהסיפור אמור להיות על התמודדות עם אובדן, אבל לא כל כך הצלחתי להבין מה הוא בעמם רוצה להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אבל אילוזה היה ציור שמן אמיתי, היה כמובן הרבה יותר יפה [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר!! [ליצירה]
- [ליצירה] ? לא הבנתי. מישהו יכול להסביר לי? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. הכותרת היא כמובן מהשיר של גלי עטרי (שכתב מיר גולדברג) - סתם בשביל הקרדיט. [ליצירה]
- [ליצירה] דוד ובית דינו גזרו שרווקה לא תטבול במקוה, כדי להוסיף חומרה לאיסור של בעילה בלא נישואין. משום שהאיסור האחרון הוא דרבנן, ואיסור לבוא על אישה בטומאת נידתה הוא מדאוריתא. והעניין שלא לגעת נגזר כהרחקה, משפאת שני האיסורים האלה גם יחד. ומשהו קטן לביבלברוקס: אהבתי את הכל חוץ מהשורה האחרונה. אין דבר כזה "ובעצם לא יעזור כלום"! דבר תורה חסידי שואל - למה יש א' במילים "חטא" ו"טמא"? הרי ממילא לא שומעים אותה, היא מיותרת לגמרי! אלא, ש-א' מייצגת את "אלופו של עולם", את ה' יתברך, ששוכן גם בעומק החטא ובמצולות ה"טמא"!! - כן, אתה א-ל מסתתר... ומכיוון שה' מקיף וחובק את כל העולם, כשאדם צולל לתהום רבה, ונופל ונופל ונופל ונופל... איפה הוא נוחת שם בסוף אם לא בידיים של ה' יתברך שכבר מזמן מוכנות לאסוף אותו?... תקרא את "אורות התשובה"! [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אוהבת את הזמן הזה (אבל בד"כ לא יכולה להינות ממנו, כי אני נלחצת מזה שצריך לקום בבוקר...) [ליצירה]
- [ליצירה] אשכרה שירה ווגונית [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את השורה האחרונה - מתוק!! [ליצירה]
תגובות