אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
חביב למדי
אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
ראשית השיר הזה עצוב אבל נוגע ללבי. אהבתי אותו כשיר, כשהוא חושף בצורה פואטית את חיבוטי נשמתך. באשר לתוכנו: אינני יודע באיזה יום הולדת נגמרים החיים היפים ואני חגגתי הרבה ימי הולדת (אני מניח שיותר ממך), אבל יום הולדת זה לא רק סוף של פרק, זה תחילה של פרק חדש, שכאשר מגיעים לסופו רואים שהפרק שנגמר היה אחר מאלה שלפניו, אבל יש לו "טוב" משלו ובעצם לא היה כדאי להחמיץ גם אותו כי הוא משהו חדש שלא הכרנו קודם..
[ליצירה]
הרעיון של המטאפורה של הלב כגלריה לתמונות אהוביך ואוהביך, מקסים ! השיר כשיר הוא יפה. כדאי לדעתי להמשיך ולפתח את הרעיון הזה. לדוגמא: תגובות והתרשמויות של המבקרים בגלריה שלך, ועוד רעיונות שעלו במוחי אבל אני משאיר ליצירתיות שלך לפתח אותם ליצירת מופת. בהצלחה
מסר ברור
[ליצירה]
[ליצירה]
מזכיר את השיר של יהודית רביץ:
"רק מילה טובה אחת, או שתיים, לא יותר מזה".
[ליצירה]
דיעה ושי,
תודה שהארתם את עיניי. החומר הוא חוויה של צעידת בוקר. זוהי חוויה המהווה חומר גלם לשיר, אבל בשביל להיות שיר צריך לעבד את חומר הגלם ולתת לו נופח פואטי. הצדק אתכם וכך אעשה. מסר
תגובות