אם לא היה סוף לדברים
לא היו סופים
ואם לא היו סופים
איך היינו מכירים?
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן איה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה שקיבלת את המלצתי, יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק... קראתי עכשיו את כל התגובות, לקח לי זמן להבין על מה מדובר...(בקשר לכותרת) יפה מאוד. :-) ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אין לי זכות לשאול, אך לא הבנתי את הקשר בין הכותרת לשיר עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] הקשר הוא: שימי לב לשיר שלפני זה. התייחסתי להארתה של גברת איה שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] מה? חחחחח זו לא הכוונה. (מארי, לא אישי) [ליצירה]
- [ליצירה] איה? כל זה בשבילי? סתם. שיר מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] מק-סים [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שנייה. (כי היה לי פשוט מידי). אוהב [ליצירה]
- [ליצירה] אוירון. זה ארוך מידי. התייאשתי באמצע. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר נכתב כתגובה ליצירה של "ציידת". [ליצירה]
- [ליצירה] "כוון את החרטום לאופק". שיר אהבה. "60-90-180". (מאמא עוף). [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. "הייסורים- הם אלה המעצמים את יכולות ההשרדות אצל החזקים. החלשים- נכנעים ונופלים". [ליצירה]
- [ליצירה] הגעגוע, ככמיהה לדבר החדש והרענן עצמו כמו שהיה בתחילה- מרצונו או שלא נכנס לארגז ובכך השאיפה "להתחדש". וכל המוסיף גורע [ליצירה]
- [ליצירה] צחית היקרה, שתי השורות הראשונות הן מפתח להבנת השיר. עליהם הוא מתבסס. הם ה"עצמימים". זרימה? אין הכוונה בשתי השורות הראשונות כי הן כמעין כותרות בפני עצמן. הזרימה - גוף השיר- בהמשך. [ליצירה]
תגובות