נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
שי- הכתיבה משובחת!
סיבכת אותי בבית השני, מה שחשבתי שהבנתי, פתאום הועמד בסימן שאלה...
אבל זה מכניס לאיזה קצב, מתפתל וחושני, מסתורי ומסקרן.
אהבתי מאוד!
שנה טובה ומבורכת, שנה של התחלות חדשות וטובות!!!
[ליצירה]
מקסים. נעים לקריאה, בעדינות ופשטות מתוארת סיטואציה ריגעית, אמיתית, ממשית מרגשת...
בשורה השניה, כמדומני, יש טעות הדפסה- צריך להיות כתוב "מעיף" לא? בשורה החמישית, הייתי מעבירה את "והתיישבתי" שורה- להיות לבד, מעין פאוזה שכזאת שהיא נקודת התפנית, אבל זאת רק דעתי. וזו יצירה מקסימה.
תגובות