נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
שי- השיר לא זרם לי והשאיר אותי עם תחושה לא נעימה.... משו פה זה לא זה... לא מצליחה לשים את האצבע, אולי חוסר הסדר, חוסר מקצב, או הניסוח, לא יודעת, לא התחברתי...
[ליצירה]
מצויין, הכל ביצירה הזו- פשוט נהדר בעיני,
הייתי משנה את הגוף השני במשפט האחרון, לגוף שלישי, -"השאירוני בבדידותי"... כי למעלה יש את "בטח מצפים, לא יודעת, זה נשמע לי מתאים וזורם יותר...
[ליצירה]
זה יפה, יפה מאוד. הניקוד מצויין (אשריך שאתה יודע), השפה יפה, קריאה, זה זורם, זה מתנגן, זה מרגיש והכל בפשטות שזורה בין שורות היצירה.
אהבתי!
(שוב חוזרת על הערתי לעניין הכותרת בשלוש היצירות האחרונות שלך, הייתי מוותרת על זה, שם היצירה מספק).
[ליצירה]
טל- כתוב זורם, משעשע, רגיש, פשוט מקסים.
לגבי התוכן, יש לי קצת הסתייגות, אבל כבר פירטו אותה כאן מכל כיוון אפשרי... רק אומר ש:
החיים כל כך מלאים, יפים, משכרים בנפלאות ובטוב שהם טומנים בחובם, צריך רק להושיט יד ולקחת מהעושר המאושר הזה...
לעניות דעתי, כמובן....
איה:)
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
נחמד שאחרי הרבה זמן, מישהו עוד טורח להציץ
ואפילו לאהוב....
[ליצירה]
כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב
תגובות