[ליצירה]
איתך בבכי, בזכרונות. והלידה- כמה שהיא כואבת. שכן ה' רוצה לתת יותר עכשו. ותרי, תני להתכווצויות לדחוף אותך קדימה, אל ארץ ישראל יותר פנימית, יותר שלמה.
[ליצירה]
בס"ד עשר. זה העניין. לא לעשות כשאי אפשר. להניח לזה למנרות שלכאורה רק המעשה ירגיע את חרדת הריק הנוראית שתוקפת כשהכל נעצר. אבל שם הקב"ה נמצא ומחכה. בחדלון המעש. בחידלון האני. אל תדאגי, רק תהיי שם עד שתקבלי משהו שהוא הרבה יותר מעוד מעשה.
[ליצירה]
בס"ד זה כל כך נכון וכן. הייתי שם כמגורשת, אחרי 21 שנות חיים שם (תמיד קצת זרה, קצת מהצד) ועכשו אני במקום אחר שבו הוא הניח אותי, ודרך ארוכה זה עונש ושאף אחד לא יספר לנו סיפורים. אנחנו צריכים להקשיב למה שיש לו לתת לנו בהוויה החדשה הזו. חייבים להתבגר באמת, כלומר להתבטל. את משהו את.
[ליצירה]
את חמודה ומקורית מאוד והחצי השני כביכול הוא קודם כל ולפני הכל הקב"ה. תשמעי מאשה מבוגרת ומנוסה שאהבו אותה רע. זה הוא שנוגע פתאום בקצה מסרגה בעצב (עצב!) החשוף, רומז שתרגישי בחסרונה של נשמתך, החסרון שנברא כדי שתפני אליו,אחרי שתנקי את הקישון- בעזרת השם.
תגובות