רגעי אביב
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בהחלט. שיר נהדר. ההערה לגבי ה"בסערותי" מיותרת. רובנו מספיק אינטליגנטים להבין את זה, לא? היפ - אם הבנתי נכון, הכוונה היתה לחקות את דיבור המצילים, ולכן ה"גיברת" עם י' וכו', וזה רק מוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] מפני שבשירה אני מחפשת תוכן ועומק רגשי או מחשבתי. השיר הזה הוא קריצה חביבה, אך לא מעבר. (ושירה, להבנתי, מחפשת לגעת במה שמעבר.) [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שהצלחת לגרום לי לחייך עם הבעלת בית הסתומה הזו... ורק אחר כך נסחפתי לתוך הכאב של הסיפור הזה. אהבתי את הדימוי לכדור שנורה מאקדח. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי אומרת אסימוב. אבל לא מצאתי את הקטע של ה"יותר מדי". [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב עולה קישור בפורום, אני מניחה. ותיקון קטן - דוקא בעידן הפוסט מודרני מתחיל עכשיו נסיון של האמנים להחזיר את האמנות אל הקהל. האמנות המודרנית הא הבעיה. ודווקא יש המון יצירות מודרניות שמסתכלים עליהם ואומרים: בוא נסתכל בשם ואז נראה מה האמן המסכן רצה מחיינו, ואז כתוב, במקרה הטוב, "בית לחם" (מטר וחצי על שני מטר של בד עם כמה קשקושים בשחור), במקרה הרע, "קומפוזיציה אופקית" (קשקושים צבעוניים באורך של 3 מ' על 10 ס"מ) ובמקרה הגרוע והנפוץ ביותר, "ללא כותרת". (כל מיני דברים שלאמן לא התחשק לכנות אותם בשמם: קשקושים) [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. משחקי המילים מצויינים, אולי אפילו יותר מדי. (אני חוששת שהם תופסים מקום רב יותר מאשר התוכן.) בכל מקרה - אתה מוכשר, רשמתי לעצמי לעקוב אחריך,:-) [ליצירה]
- [ליצירה] הנה דבר מהסוג שגורם לי להיאנח בקנאה ובתסכול מחוסר השוויון ששורר בחלוקת הכשרונות. אוף, איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד את התוכן, ככלל, שירה אמונית תמיד מצליחה לרגש אותי. הלמות פרסותיו, של כלב אכזר, ---> מדוע הדימוי הוא דווקא לכלב? מכריזות מלחמה על נשמת האדם, רודף בטירוף דם אדםדם. -----> מעולה!!! גיבור חיל רדום מתגדר בחביון --> שתי שורות שמנותקות ע"י חוסר החריזה משאר השיר, מה שגורם להן להיות מודגשות. לא מצאתי סיבה מספקת לכך. חלוש וכואב בין טומאה וגללים בוכה במסתרים על גאים ניטלים. ---> לא הבנתי. מה פירושו של "גאים ניטלים"? כמים הפנים לפנים שופכת ליבה רעיה צעירה על משכבה בלילות פצעו והיכו שומרי החומות. לדודה ממתינה שידפוק רק עוד פעם כבר היא מוכנה על כפות המנעול הפתוח כחוד מחט להשיג את הגבול. ---> ההתיחסות לשיר השירים בשורות אלו עדינה ומצוינת. עזה כמוות אהבה עזה גם במוות, מים חונקים לא יכבוה ברח דודי ושאני בחיקך אל ארץ החיים. בשורות האחרונות יש תחושה של אילוץ, כאילו הכרחת את השיר להיגמר במקום שלא התאים לו. השיבוצים כאן מרובים מאד, יותר ממה שהשיר "שלך". מלבד זאת, העובדה שבחלק מהשיר החריזה עשויה היטב ובחלק "מחופפת", גורעת מעט מההנאה מהשיר. עלה והצלח! [ליצירה]
- [ליצירה] והוכחה פשוטה לכך שלא ירושלמי כתב את הערך על עצמו - הערך כתוב בעברית תקנית. [ליצירה]
תגובות