"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
מצטרפת לטל.
כאב לי לקרוא בשירך את הכאב שלך והרחמים שלך למרצחים שלי. אתה מרחם על זה שרצח ארבעה מבני משפחתי? מרחם שלא תכאב הרגל????
אם כבר מישהו כותב שיר על הכתבה בעיתון, הייתי מצפה שלשיר יהיה מסר הפוך!!!
כבר אמרו גדולים וחכמים ממני מה סופו של זה המרחם על אכזרים...
במקום להרוג אותם נושכים אותם כלבים, זה רק תירוץ שנוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"... כי אנחנו פחדנים!!!!! פחדנים!!!
תגובות