חסרתי חיים
חסרתי שמחה
חסרתי שקט
חסרתי שלווה.
דבר לא חסרתי
הרי
היה לי אותך.
אתה,
חסרת אותי.
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בבת אחת חזרו אלי ימי הגירוש בנווה דקלים. האמונה המקווה, שעד הרגע האחרון הכל יתהפך וזה לא יקרה.. המדים ה"ציוניים" כאילו להכעיס, והרצון פשוט להישאר שם לתמיד! כתיבה פשוט נהדרת. כתיבה כואבת ומיוחדת. (אה, ואני עם טל... בתגובה השניה שלה..) [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שמי שמקבלת כזה 'קויטל' צריכה להיות מהמאושרות. זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. איתך בכל מילה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. מרגש עד כדי דמעות. בעצם, במצבי זה לא חכמה. [ליצירה]
- [ליצירה] *** (שלוש. לא אחת..) [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי הדס. אני איתך. אבל זה כבר לא שייך לשירה של יעלי. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, את כותבת נהדר, כמו תמיד. אבל הפעם מעט יותר טוב. ריגשת אותי מאוד, למרות שמה שאת כתבת הוא כעין וכאפס לעומת מה שראיתי וחוויתי כשהייתי שם. (הערה קטנונית - "מפני שאותן הבנות, שחשבנו שהדבר היחיד שמעניין אותן הוא איך הן נראות ומי רואה אותן..." - הייתי אומרת שזה מעט מעליב.. ככה את חושבת עלי?..) כל בחור שם שלבש את חולצת המלוכה ריגש אותי. כל בחור שדיבר עם חייל ולא צרח עליו שהוא נאצי, גרם לי לבכות. וכל חייל שדמע בבישנות - קירב את הגאולה. אני גאה. אלו העוצמות שלנו!!! (ואשרי המחנכים..) [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים כ"כ קשה לנו לבכות על משהו רחוק. והשנה, דווקא השנה הוא היה קרוב יותר מהכל! [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יורם, אני מצטרפת... [ליצירה]
