תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
תמי יקרה, שכחתי לציין, בקשתך לתקווה, אמלא ברוב חן, לא אגיש לך שדה, של ורדי השעה, כי אם פרח יחיד, שצורתו הכי נאה, ורד יחיד עם חיוך משגע, שמרוב חיים עומד הוא להתפקע.
[ליצירה]
נגעת בהתלבטות גדולה שלי בכל שיר. הכותרת.
האם לתת כותרת ברורה כמו פה, וכך אדע שיודעים על מה השיר מדבר, או לתת כותרת מעורפלת שהקוראים ינחשו.
לפעמים רצוי להבהיר דברים, לפעמים רצוי להסתיר כוונות (אם מסיבות אישיות, אם לאתגר את הקוראים).
ולפעמים השיר פשוט גלוי מדי או לא-מובן מדי בכותרת.
בכל מקרה, תודה.
[ליצירה]
חבל שנגמר הדבר ביניכם בצורה הזו.
אגב, אני חלוק על סיווג המכתם כ"שיר", בגלל אופי הכתיבה שלך עם כל הנקודות, ומשפטים ארוכים (אמנם משולבים בחרוזים).
אולי קטע?
אולי השיר הזה הוא הספד?
[ליצירה]
שיר מעורר חזרה. רק לאחר מספר קריאות השיר מובן במלואו.
נראה לי קצת מאולץ לחפש בכל דבר 'התנתקות' ואת אלוהים וכל זה (ואולי כן לזה התכוון המשורר בשירו). תנסו לקרוא בלי לכפוף את השקפת עולמכם. בלי לאנוס את הכתוב. פשוט לקרוא. לקרוא פשוט.
[ליצירה]
השיר מדבר
על צפונות שבלב
כמעט כלום לא חסר
רק פה יש כאב
לא גדול, מסתבר
אבל אותי הוא סוחב
בשגרת יום הקודר
שוב למטה שואב
אך ת'תגובה אקצר
ואגיע ללב
שאת אדם שובר
כשהוא לא אוהב -
לחיים צריך חבר
דואג, מפנק וחושב
תגובות