[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
אוי, זה ממש לא יפה. אז לרב דמשיץ סולחים כי הוא מרתק. זה לא הופך את זה לבסדר. או לפי הפרק הנוכחי, זה שכולם סולחים לו על זה לא הופך את זה למוסרי...
איפה רדף השיג? מעניין לראות איף הוא יגיב על הפרק הזה.
[ליצירה]
בס"ד
נכון ומעניין מאוד, למרות שלא הבנתי הכל, תמיד נדמה לנו שפעם היה יותר, וזה לא כך. יש פסוק מעניין בקוהלת (פרק ז' - מצאתי בגוגל) "אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה."
[ליצירה]
לביא, איש ביקורת אנוכי הפעם.
הזקנה שנראית כמו זקן, זו בעיה (למרות שזה לא מסתיר את הרעיון של הציור - הוא "תופס" גם בזקן).
ליתר פירוט, היא נראית זקופה מדי, צואר ארוך מדי ועבה מדי, היא מוצקה מדי, גם המבט שלה נראה לי נוקשה מדי (הוא צריך להביע את הרגש שלה, שמחה או עצב), כל הדברים האלה מצויים יותר בזקנים ופחות בזקנות לענ"ד.
עוד מפריעה לי "זווית הצילום" של הציור. נדושה מדי לדעתי. אולי תופסת פחות מדיי מהאישה.
בכל זאת יש פה רמת דיוק נדירה, פחות מבציורים אחרים אבל אני מניח שזו לא היתה הכוונה פה.
לגבי הרעיון, אני פירשתי את זה כזקנה שהיתה יפה ונאהבת בצעירותה, וכל הקשרים שלה (לא רק אהבה) היו מבוססים על היופי ונעלמו יחד איתו, בהנגדה לדמות אחרת שמובנת מאליה של אישה שהיתה פחות יפה בצעירותה וזכתה לקשרים שהיו מבוססים על אופי, על נתינה וקבלה, קשרים שנשארו איתה לעת זקנה.
[ליצירה]
יפה!
הצד הימני יותר דק, ובקצה הוא מחודד בעוד השני משוטח.
לא רואים מהצד את החריץ שזרועות של הקפיץ יושבות בתוכו, העובי של הקפיץ משתנה והוא יותר מדי מתעגל, זה לא נראה כל כך אמיתי.
חוץ מזה אני חושב שזה יפה בתוך אימון, לא בתור ציור לפרסם באתר. לציור כזה צריך לבחור מודל קצת יותר מעניין.
ושוב יפה.
(רק תלונות, הא?! ;-)
[ליצירה]
בס"ד
באמת יפה מאוד.
לא הרי אהבת גלידה, כהרי אהבת אדם.
שכוחה לא כשל, וקולה לא נדם.
על הרי אהבה כמו שמש זורחת, עולה הנשמה ובאושר פורחת.
לא הרי אהבת הדומם, כהרי אהבת נשמת לב חי, מדמם.
[ליצירה]
וואו! תוסס כל כך. מרגישים את הרצון העז כענבים, את התשוקה הבוקעת מהלב הדרוך והפתוח.
ודווקא נראה לי שהסוף הכרחי, כי היא כל כך רוצה להיות איתו משהו, אפילו מיץ פטל, אבל היא רק זג וחרצנים, שנזרקים או לכל היותר עושים מהם צימוקים.