[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
בס"ד
התיאור של הרגשות של רחל, הצורך שלה לראות שוב את בנה שלא נרגע, החיפוש העקר במנזר כשכל הנזירות מביטות בה בתימהון, השזירה של הזכרונות והחלומות, האהוב שאותו היא לא חיפשה, לפחות לא בפועל, שמופיע במקום הבן ותומך בה, ההתרפקות שלה על התמיכה שלו, והסוף הקשה - הידיעה שהילד מת והיא לא תשוב עוד לראותו. הקשר שלה אליו שחי וקורא לה אליו מקצה היבשת הארורה מתוך האדמה, הקשר שחי עודנו למרות שהבן שלה מת. אלו הדברים שזיעזעו אותי.