[ליצירה]
שפה מעוררת השתאות..באמת!כלכך מזכיר את שיר השירים..יפה לך!אין ספק שהצלחת...
אתה מדבר הרבה על אהבה כאובה שמתרחקת אבל לא עד הסוף..היא תמיד נשארת באופק,וזה עוד יותר כואב..לראות משהו ולדעת שאתה לא יכול לגעת בו..=\
שוב,מקסיייים!!
תודה לך..
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
לפעמים האדם יותר דומם מן הדומם עצמו,נכונים דבריך...אך דברי האדם כשנשמעים,הם יותר חזקים מכל דומם אחר.."אולי ליבך הוא אבן,אבל ליבך הוא קודם כל לב..."
[ליצירה]
בהחלט כואב..מזדהה עם הצער..=\
אבל אם כל זאת,נסי לחפש את הטוב שבליבך,כי יש בך אותו!חפשי את הסליחה,זאת שתגאל את שניכם,מייסורי מצפון עמוקים וארוכים...
דברי עם הלב,הוא יודע דברים שאנו בראש לא מבינים...
והחיוך תמיד יעזור לשקם הכל ולצעוד על דרך הישר בחזרה..=]
אז שיהיה רק טוב ובע"ה גם אהבה אמיתית!
ואהבה כמו אהבה,היא תמיד כואבת...מתרגלים!