לנו, השמש!
לכל בני – צֶלֶם אנוש,
הזכות,
תחתיה לחסות.
לאיש,
אין מונופול על קרניה;
אורה,
שייך לאומות!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] - ואין סיבה, שאחד כמוך, רן, יעז בכלל לבקר את שיטת הפיסוק שלי! [ליצירה]
- [ליצירה] לרן לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] למיבלאש על שירים חברתיים אני לא מתבזבז, כי נושא חברתי, הנו בין החשובים והמציאותיים ביותר, שלמרבה הצער, רוב המשוררים המודרניים, לא מרבים לתת עליו את דעתם. שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מדהים! ממש מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי מילים בשירה נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי פיצול האישיות אין לי מחלה כזאת. פשוט, לדעתי, אין שום סתירה בין התנגדות למלחמות ואלימות, לבין תמיכה במאבקים צודקים נגד בעלי ההון. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי מחוסרי בית רק אינני מבין, מדוע גם בנושאים חברתיים, אתה עושה הפרדה בין מחוסר בית יהודי ללא יהודי. לידיעתך, בנגב חיים עשרות אלפי בדואים בכפרים לא מוכרים על ידי השלטון הישראלי; בישראל חיים למעלה ממיליון ערבים, על תקן של אזרחים סוג ב'. [ליצירה]
- [ליצירה] למערער על העברית שלי אל תהיה דאגה לעברית שלי. העברית שלי, הנה תקנית ונכונה ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי שמש לוהט אולם, מאחר ולרוב את המילה שמש, נהוג להגדיר, כנקבה, שימוש במילה זאת בזכר, מהווה כתיב לקוי. ולגבי דו - מיניות של מילים, אז למיטב ידיעתי, כל המילים ממין נקבה חסרי סיומת נקבית, הן יכולות להופיע הן כנקבה והן כזכר. למשל: תהומות - תהומים; או למשל: דרך, שזאת מילה ממין בי, שיכולה להזדווג היטב, הן עם זכרים והן עם נקבות. [ליצירה]
- [ליצירה] שמע, חזן ללא מניין מתפללים! עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר. בברכה! ירושלמי [ליצירה]
