[ליצירה]
נגעת ללבי
מי שכותב כאלה שירים אסור שיגיד/יחשוב על עצמו במונחים של "סתם". נא לשנות ניק ומהר.
וכמובן, מי כמותי יכול להזדהות עם שירך ולהבין את כאבך. אני שמח שאני לא היחיד שכותב כאן מהקבוצה הזאת. אנחנו הולכים ומתרבים (כן כן, זה פרדוקס:) )
תרשה לי לסיים במשפט שכתב נתן יונתן בשירו "קח אותי למשל" שמאופיין בניחוח הומו-אירוטי מובהק, ושלא יכולתי שלא להיזכר בו במהלך קריאת שירך:
"ידידות היא לפעמים כינוי לאהבה אסורה".
ארז.
[ליצירה]
הצצה אקסקלוסיבית לרגעי המשבר של הוגה הצורה ?
בקיצור, בא לך להקיא כבר מהיפרגלוקוזה שהשירים שלנו גורמים לך...
אין מה לעשות - זה משקל השליחות.
אהבתי :)
[ליצירה]
אוהב שירים כאלה
מאד. שמתחילים ב-ו"ו החיבור כאילו ממשיכים מחשבה שאותה לא הצליח / רצה המחבר לשים על הנייר. שמסתיימים בתובנה עמוקה על יחסים. שעוסקים בשברים הפנימיים בלי יומרה או ניסיון להישמע מתוסבך ומורכב. הולך לקרוא עוד.
[ליצירה]
תודה למגיבים!
שמח לראות ששיר לא חדש פתאום צף ומקבל תגובות, אז קודם כל תודה.
ועכשיו תשובות :) -
רויטל - למוד = למדוד. פשוט צורה אחרת. לאמוד זה במשמעות אחרת, של להעריך.
זהירות שביר - מסכים איתך שזה שיר סתמי וגיבובי! אם תשים לב לנושא השיר, הרי הוא מדבר על בלבול מסוים שהכתיבה יוצרת אצל היוצר. מסכים שהבית השני לא כל כך טוב (אחרי הנקודתיים). אבל יש קשר בין הבתים: בבית הראשון רוצה הדובר להיות בעל שליטה על שיריו, לדעת את עתידם וכו', ובבית השני הוא מודה בחולשה - השירים הם ששולטים בו ולא להיפך.
וכל שאר המחמיאים - תודה.
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים
אני דווקא לא התכוונתי לבהאים מתחילת השיר
רק הסוף מתייחס אליהם, לאיך שהם תלויים להם שם ביופיים
והמקום הכי גבוה הוא רום הכרמל או משהו כזה
ושוב תודה
[ליצירה]
אהבתי.
מאד.
והקישור לפרקי אבות נפלא.
כמה הערות לשוניות, כי חבל שיר כזה עם טעויות:
שפתיים, שיניים כותבים כך<--
כתבת - ללפרוק, עם 2 ל בטעות
ואומרים בנות חישוב, לא ברות חישוב
תודה על שיר יפה.
[ליצירה]
הייתי חייב להגיב
משום שהשיר הזה משך אותי וקסם לי,
הגם שלא הצלחתי לרדת לסוף דעתו המופשטת,
אבל החגיגיות הרקובה שבטקס טרום-שלושים שלו, היא פשוט נפלאה, והוא מלא בדברים נפלאים כמו "פתק-כתל-סודי" ושלל פעלים נהדרים :)
איזה כיף לפתוח ככה את יום שבת.
תגובות