אֵלַי, אֲהוּבִי, לֹא חוֹזְרִים
מֵרְעִיָּה בִּשְֹדוֹת זָרִים
גַּם לֹא עַל אַרְבַּע
גַּם לֹא הַטּוֹב בַּבַּחוּרִים
אוֹ הָחַנְפָן בַּמְּחַזְּרִים
אֵלַי לֹא חוֹזְרִים.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוהב שירים כאלה מאד. שמתחילים ב-ו"ו החיבור כאילו ממשיכים מחשבה שאותה לא הצליח / רצה המחבר לשים על הנייר. שמסתיימים בתובנה עמוקה על יחסים. שעוסקים בשברים הפנימיים בלי יומרה או ניסיון להישמע מתוסבך ומורכב. הולך לקרוא עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בעד לחבר אבל לא בסוף כי אם לפני הבית האחרון כך שהשיר יסתיים עדין ב"רבים" וגם הייתי הופך את "אותך מפספסות" ל"מפספסות אותך". [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מקסים קצת רביקוביצי :) אבל לא. ואהבתי את הקישור לנח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש הרהורים נפלאים. מקסים. הייתי מוסיף את המילה "רק" בשורה האחרונה בהרהור האחרון, בין שתי המילים הקיימות. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר כמו תמיד. נכנסתי אחרי כמה זמן לגלות כמה וכמה דברים חדשים. מעכשיו איעזר ב"סוכן". מצחיק שגם אני העליתי שיר חדש שעוסק באותו פסוק. ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להגיב על השיר אבל נראה לי שאני רק אביא צרות ;-) מוטב שאשתוק הפעם... [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא, נהדר ! אני מת על שירים בזמן עתיד (סטייה שלי) :) ובכלל השיר יפהפה, הסיפור נוגע. כשהבית הופך לכלא.... ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. מאד. והקישור לפרקי אבות נפלא. כמה הערות לשוניות, כי חבל שיר כזה עם טעויות: שפתיים, שיניים כותבים כך<-- כתבת - ללפרוק, עם 2 ל בטעות ואומרים בנות חישוב, לא ברות חישוב תודה על שיר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאפרת היי אפרת וקודם כל תודה אני נוטה להסכים אתך לגבי הסיום פשוט זה נכתב במשיכת קולמוס ורק עכשיו קצת שיפצתי, גם בשאר הבתים אולי ינעם לך יותר ובנוסף, הצבתי לעצמי מגבלה קצת בעייתית אבל אני מעדיף לכתוב לך את זה בפרטי :) ארז [ליצירה]
- [ליצירה] לגיטימי ומובן. [ליצירה]
תגובות